הנוגע במת, נוגע במת טמא אין מת עצמו טמא נוגע במת טמא אין בנה של שונמית טמא אמרו בנה של שונמית כשמת כל שהיה עמו בבית טמא היה טומאת שבעה וכשחיה היה טהור לקודש חזרו ונגעו בו טמאוהו הם הרי זה אומר מטמאיך לא טמאוני ואתה טימאתני. השורף פרה ופרים הנשרפים ושעירים הנשרפים מטמאין בגדים הן עצמן אין מטמאין בגדים הרי זה אומר מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני האוכל מנבלת העוף הטהור טמא ומטמא בגדים אבית הבליעה והוא עצמו אין מטמא בגדים הרי זה אומר מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני טהורי כלי חרס שהיו מטלטלין לאויר התנור במקום הנגע טהורין צפו משקין על גבי התנור נטמא או באחורי התנור נגעו בכלי חרס טמא הרי אומ' וכו'. מזה שעומד בתוך משקין ומטפחות במתניו נתזו מתחת רגליו וטמאו את המטפחות חזרה המטפחת וטמאתו הרי זה אומר וכו' מקרצות נמשכות זו בזו וככרים נוגעים זה בזה ובהם גומים מלאים משקים נגע שרץ באחת מהם נטמא וטמא את כולם הרי זה אומר וכו' האוכלים והמשקים והמרכב והמושב שהיו מונחים תחת אבן מסמא והמשכב תחתיהן טהור הלך טהור ועמד שם ונטמא נגע בהם טימא את כולם הרי זה אומר וכו' קערה שהיא מלאה משקין טהורים ואחוריו טמאים ומונחים על גבי טבלא וככר של תרומה נתון עליה וצפו המשקים על גבי הקערה נטמאו באחורי קערה נפלו על הטבלא וטמאוה חזרה הטבלא וטמאה את הככר הרי הככר אומ' לטבלא מטמאיך ופו׳:
הנוגע וכל אשר יגע בחלל חרב, פרט לאשה שהמת בתוך מעיה ומנין חכמה ששלחה ידה בתוך מעיה שהיא טמאה ת״ל הנוגע יכול כל הימים שהחכמה טמאה אף האשה טמאה אמרת הוא יתחטא פרט לזה:
הנוגע במת, פרט לנוגע בשיניו בשערו ובצפורניו בזמן שפרשו יכול שאני מרבה בשעה שהם מחוברין ת״ל וטמא:
הנוגע במת, יכול כל שהוא אמרת שוב במת יכול לא יטמא כל שהוא אבל יטמא כעדשה שכן מצינו כעדשה מן השרץ טמא אמ׳ שוב במת הא מה הדבר אחר שריבה הכתוב מיעט אמרו כזית מן המת טמא שכן הוא תחלת יצירתו. אין לי אלא הנוגע בכזית מן המת ומנין אף הנוגע בעצם ת״ל או בעצם [יכול כל שהוא אמ׳ שוב או בעצם] יכול לא יטמא כל שהוא אבל יטמא בכעדשה שכן עצם כשעורה אמרת שוב בעצם הא מה הדבר אחר שריבה הכתוב מיעט אמרו עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא אין לי אלא הנוגע בעצם מן המת [מנין אף הנוגע בדם ת״ל או יכול כל שהוא בעצם מן החי ת״ל או בעצם אדם מה אדם שלם אף עצם שלם אין לי אלא בנוגע במת ובעצם מניין לרבות אף הנוגע בדם ת״ל או יכול אמר שוב בדם] כמה הוא דמו של אדם שעורו בבינונית רביעית ומנין לרבות דם תבוסה ת״ל נפש [יכול דם תבוסה ממת אחד ומניין לרבות דם תבוסה משני מתים ת״ל נפשות (ויקרא כא יא)] ומנין אתה מרבה דם קטן כולו ת״ל נפשות יכול שאני מרבה שחלה והלך לו אמ׳ לא אמרתי אלא אשר ימות [רש״א רביעית מן המת ושמינית מן החי שבללו זה בזה נוטל מזה ומזה דם רביעית זהו דם תבוסה. ר׳ אלעזר בן יהודה איש ברתותא אמר הרי הוא כדם בהמה וכדם החי] איזהו דם תבוסה צלוב שדמו שותת ונמצא תחתיו רביעית דם [ואין ידוע כמה יצא מחיים וכמה יצא אחר מיתה ה״ז] מצטרף והמת שדמו נוטף ונמצא תחתיו רביעית דם אינו מצטרף [ר׳ יהודה אומר חלוף הדברים השותת אינו מצטרף והמנטף מצטרף] אין במשמע שיטמא המת אלא במגע ובאהל ומנין אף במשא ת״ל וטמא שבעת ימים לרבות שיטמא במשא דברי ר׳ אלעזר בן מתיא א״ל ר׳ שמעון בן פנחס אינו צריך ומה אם נבלה שאינה מטמאה באהל הרי היא מטמאה במשא המת שהוא מטמא באהל אינו דין שיהא מטמא במשא א״ל ר׳ אלעזר בן מתיא מה משא נבלה עד הערב אף משא המת לא יהא אלא עד הערב א״ל ר׳ שמעון בן פנחס אחר שהודית שהמת מטמא במשא המת מטמא במגע ובמשא ונבלה מטמא׳ במגע ובמשא אם לא חלקה תורה משא נבלה ממגעה דין הוא שנחלוק משא המת ממגעו א״ל ר׳ אלעזר בן מתיא כל כך מבלעדי נבלה אפשר לך לחיות בוא וראה שיש הרבה מטמאין במגע ואינן מטמאין במשא הגולל והדופק וקוליתו של מת מטמאין במגע ובאהל ואין מטמאין במשא וכן אל תתמה על נבלת המת שאע״פ שהיא מטמא׳ במגע ובאהל לא תהא מטמאה במשא הא צרכת לומר וטמא שבעת ימים לרבות שמטמא במשא: