(כב) כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת, למה נאמר לפי שנאמר והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שומע אני כיון ששמע אדם דברי תורה ישב לו ולא ישנה תלמוד לומר כי אם שמור תשמרון מגיד שכשם שאדם צריך להזהר בסלעו שלא תאבד כך צריך להזהר בתלמודו שלא יאבד וכן הוא אומר (משלי ב ד) אם תבקשנה ככסף מה כסף קשה לקנותו כך דברי תורה קשים לקנותם או מה כסף קשה לאבדו כך דברי תורה קשים לאבדם תלמוד לומר (איוב כח יז) לא יערכנה זהב וזכוכית קשים לקנותם כזהב ונוחים לאבדם ככלי זכוכית, (שם) ותמורתה כלי פז היה (Devarim 11:22) "For if you keep, keep, all of this mitzvah": What is the intent of this (repetition)? Scripture is hereby stressing that just as one must take care that his sela (a coin) not go lost, so must he take care that his learning not go lost. And thus is it written (Proverbs 2:4) "If you search for it (Torah) like silver, etc." Just as it is difficult to acquire silver, so it is difficult to acquire words of Torah. — But perhaps just as it is difficult to lose silver (i.e., silver is not readily broken), so it is difficult to lose Torah! It is, therefore, written (Job 28:17) "Gold and fine glass cannot be compared to it." It is as difficult to acquire them (words of Torah) as gold, and as easy to lose them as vessels of glass.
רבי ישמעאל אומר (דברים ד ט) רק השמר לך ושמור נפשך מאד משל למלך בשר ודם שצד צפור ונתנה ביד עבדו אמר לו הוי זהיר בצפור זו לבני אם אבדת אותו לא תהא סבור צפור באיסר אבדת אלא כאילו נפשך אבדת וכן הוא אומר (שם לב מז) כי לא דבר רק הוא מכם דבר שאתם אומרים ריק הוא הוא חייכם. R. Shimon was wont to say on (Devarim 4:9) "Only take heed to yourself, and heed your soul exceedingly": An analogy: A king hunted a bird and gave it to his servant, telling him "Take care (to watch) this bird for my son. If you lose it, let it not seem to you as if you have lost a bird worth an issar, but as if you have lost your soul!" And thus is it written (Ibid. 21:47) "For it is not an empty thing for you, for it is your life, etc."
רבי שמעון בן יוחי אומר משל לשני אחים שהיו מסגלים אחר אביהם אחד מצרף דינר ואוכלו ואחד מצרף דינר ומניחו זה שהיה מצרף דינר ואוכלו נמצא אין בידו כלום וזה שמצרף דינר ומניחו נמצא מעשיר לאחר זמן כך תלמידי חכמים למד שנים שלשה דברים ביום שנים שלשה פרקים בשבת שתים שלש פרשיות בחדש נמצא מעשיר לאחר זמן ועליו הוא אומר (משלי יג יא) וקובץ על יד ירבה וזה שאומר היום אני למד למחר אני למד היום אני שונה למחר אני שונה נמצא אין בידו כלום ועליו הוא אומר (שם י ה) אוגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש, ואומר (משלי כ ד) מחורף עצל לא יחרוש ושאל בקציר ואין ואומר (קהלת יא ד) שומר רוח לא יזרע ואומר (משלי כד ל-לא) על שדה איש עצל עברתי וגו' והנה עלה כולו קמשונים וגו' על שדה איש עצל עברתי זה שקנה שדה כבר ועל כרם אדם חסר לב זה שקנה כרם כבר הואיל וקנה שדה וקנה כרם וקרוי איש וקרוי אדם למה נקרא עצל וחסר לב שקנה שדה וקנה כרם ולא עמל בהם מנין שסופו להניח שנים שלשה דברים בפרשה שנאמר והנה עלה כלו קמשונים ומנין שמבקש פתחה של פרשה ואינו מוצא שנאמר כסו פניו חרולים, ועליו הוא אומר וגדר אבניו נהרסה מתוך שראה שלא עמדה בידו הוא יושב מטמא את הטהור ומטהר את הטמא ופורץ גדרם של חכמים, מה ענשו של זה בא שלמה ופירש עליו בקבלה (קהלת י ח) ופורץ גדר ישכנו נחש הא כל הפורץ גדרם של חכמים לסוף שפורעניות באות עליו. R. Shimon b. Yochai says: An analogy: Two brothers are counting money after their father's (death). One exchanges a dinar (for food) and eats it; the other exchanges it and sets (the exchange) aside. The first remains with nothing; the other, after some time, finds himself wealthy. Thus with a Torah scholar: If he learns two or three things a day, two or three chapters a week, two or three sections a month, after some time he finds himself "wealthy." Of such a one it is written (Proverbs 13:11) "… That (treasure) gathered with the hand will increase." And if one says "Today I will study (Torah)"; "Tomorrow I will study"; "Today I will learn (Mishnah)"; "Tomorrow I will learn," in the end he remains with nothing. Of such a one it is written (Ibid. 10:5) "One who sleeps in harvest time is a shameful son," and (Ibid. 20:4) "Because of the (cold of) winter, the sluggard will not plow." And it is written (Ibid. 24:30) "By the field of a lazy man I passed": This is one who acquired a field in the past; "and by the vineyard of a man lacking a heart": This is one who acquired a vineyard (in the past). Since he acquired a field and acquired a vineyard, and did not work in them, whence is it derived that he is bound to be called "lazy"? From "By the field of a lazy man I passed and by the vineyard of a man lacking a heart." Why is he called "lacking a heart"? Because he acquired a field and a vineyard and did not work in them. And whence is it derived that he (such a Torah scholar) is bound to leave (unlearned) two or three things in a section? From (Ibid. 31) "and, behold, it was all grown over with thorns." And whence is it derived that he will seek the opening of a section and not find it? From "nettles had covered (i.e., concealed) its face ('opening')." And it is written further "and its stone wall was broken down." Because it ("its face") is not ready to hand, he sits and rules unclean what is clean, and clean what is unclean, and he breaks down the fences of the sages. What is the punishment of such a one? Solomon came and delineated it through the tradition (kabbalah), (Koheleth 10:8) "and the breaker of a fence will be bitten by a snake." For all who break the fences of the sages are destined to be punished.
רבי שמעון בן מנסיא אומר הרי הוא אומר (משלי כז ז) נפש שבעה תבוס נופת תלמיד מתחלתו לא למד כל דבר לא היה אלא מה שלמד. דבר אחר נפש שבעה תבוס נופת מה נפה זו מוציאה קמח בפני עצמו סובין בפני עצמם קיבר בפני עצמו כך תלמיד יושב ומברר דברי תורה ומשקלם איש פלוני אוסר איש פלוני מתיר איש פלוני מטמא איש פלוני מטהר. R. Shimon b. Yochai says: It is written (Proverbs 27:7) "The sated soul will tread down a honeycomb": This is a Torah scholar who did not learn from the beginning; "but to the hungry soul all bitter is sweet": This is one who did learn (from the beginning). Variantly: "The sated soul will tread down a honeycomb (nofeth)": Just as a sieve extracts flour by itself, bran flour by itself, and wheat flour by itself, so, a Torah scholar sits and scrutinizes words of Torah and weighs them — This sage forbids, this sage permits; this sage rules unclean; this sage rules clean.
רבי יהודה אומר תלמיד שכחו יפה דומה לספוג שסופג את הכל שני לו דומה למוך שאינו סופג אלא צרכו זה שאומר דיי מה ששנה לי רבי. רבי שמעון בן יוחי אומר הרי הוא אומר (משלי ה טו) שתה מים מבורך וגו' שנה ממי שעמך בעיר ואחר כך הפרש בכל מקום וכן הוא אומר (שם לא יד) היתה כאניות סוחר. רבי שמעון בן מנסיא אומר הרי הוא אומר שתה מים מבורך שתה מימיו שבראך ואל תשתה מים עכורים ותמשך עם דברי מינים. רבי עקיבה אומר הרי הוא אומר שתה מים מבורך באר מתחלתו אין יכול להוציא טיפת מים מאליו לא היה אלא מה שבתוכו כך תלמיד מתחלתו לא למד כל דבר לא היה אלא מה שלמד, ונוזלים מתוך בארך, דומה לבאר מה באר מנזלת מים חיים מכל צדדיה כך באים תלמידים ולמדים הימינו וכן הוא אומר (שם ה טז) יפוצו מעינותיך וגו' נמשלו דברי תורה למים מה מים חיים לעולם כך דברי תורה חיים לעולם שנאמר (שם ד כב) כי חיים הם למוצאיהם מה מים מעלים את הטמאים מטומאתם כך דברי תורה מעלים את הטמאים מטומאתם שנאמר (תהלים קיט קמ) צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה מה מים משיבים נפשו של אדם שנאמר (משלי כה כה) מים קרים על נפש עיפה כך דברי תורה משיבים נפשו של אדם שנאמר (תהלים יט ח) תורת ה' תמימה משיבת נפש מה מים חנם לעולם כך דברי תורה חנם לעולם שנאמר (ישעיה נה א) הוי כל צמא לכו למים מה מים אין להם דמים כך דברי תורה אין להם דמים שנאמר (משלי ג טו) יקרה היא מפנינים וגו' R. Yehudah says: An exemplary Torah scholar is like a sponge, which soaks up everything. One second to him is like a cotton wad which soaks up only what he needs — one who says "What my teacher taught me is enough for me." R. Shimon b. Yochai says: It is written (Proverbs 5:15) "Drink water (i.e., Torah) from borecha": from him (a Torah sage [though not necessarily a great one]) who is with you in your city ("be'ircha," like "borecha"), and afterwards from afar. And thus is it written (Ibid. 31:14) "She ('the woman of valor') was like the merchant's ships, bringing her bread (Torah) from afar." R. Shimon b. Menassia says: Drink water from borecha," from the waters (i.e., Torah) of borecha ("your Creator"); and do not drink "sullied" waters, lest you be drawn after the words of the heretics. R. Akiva says: It is written: "Drink waters from your pit." A pit, in the beginning, is unable to supply a drop of water of its own, containing, as it does, only what is put into it. So, a Torah scholar, in the beginning, has learned and reviewed only what his teacher has taught him. (Ibid.) "and flowing waters from your well": Just as a well flows living waters from all of its sides, so, disciples come and learn from him (the "flowing" Torah scholar). And thus is it written (Ibid. 16) "Your fountains will spread abroad." Words of Torah are compared to water. Just as water is life for the world, so, words of Torah, as it is written (Ibid. 4:22) "For they are life to those who find them, and healing to all of his flesh." And just as water raises a man from his uncleanliness, so, words of Torah raise a man from uncleanliness to cleanliness, as it is written (Psalms 19:10) "The fear of the L-rd is pure." And just as water restores a man's soul, so, words of Torah restore a man's soul from the path of evil to that of good, viz. (Ibid. 8) "The Torah of the L-rd is whole, restoring the soul." And just as water is free for the world, so words of Torah are free for the world, viz. (Isaiah 55:1) "Ho! all who thirst, go to the waters!" — But perhaps, just as water has no value, so Torah has no value; it is, therefore, written (Proverbs 3:15) "It is more precious than pearls, and all of your desires cannot be compared to it."
או מה מים אין משמחים את הלב כך דברי תורה אין משמחים את הלב תלמוד לומר (שה"ש א ב) כי טובים דודיך מיין מה יין משמח את הלב כך דברי תורה משמחים את הלב שנאמר (תהלים יט ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב מה יין אי אתה טועם בו טעם מתחלתו וכל זמן שמתישן בקנקן סופו להשביח כך דברי תורה כל זמן שמתישנים בגוף סופם להשביח שנאמר (איוב יב יב) בישישים חכמה וגו' מה יין אי איפשר לו להתקיים לא בכלי כסף ולא בכלי זהב אלא בירוד שבכלים בכלי חרס כך דברי תורה אין מתקיימים במי שהוא בעיניו ככלי כסף וככלי זהב אלא במי שהוא בעיניו כירוד שבכלים ככלי חרס — But perhaps, just as water does not rejoice the heart of one who has learned, so words of Torah do not rejoice (the heart); it is, therefore, written (Song of Songs 1:2) "for Your love is better than wine." Just as wine rejoices, so words of Torah rejoice, as it is written (Psalms 18:9) "The statutes of the L-rd are just, rejoicing the heart." And just as with wine, you taste the flavor of wine from the beginning, but the more it ages in the bottle, the more its flavor is enhanced, so, words of Torah — the older they grow in the body, the more their "flavor" is enhanced, viz. (Job 12:12) "With the aged there is wisdom, and with length of days, understanding." And just as wine is not preserved in vessels of gold or in vessels of silver, but in the basest of vessels, those of clay, so, words of Torah are preserved only in one who lowers himself.
או מה יין פעמים שהוא רע לראש ורע לגוף יכול אף דברי תורה כן תלמוד לומר (שה"ש א ג) לריח שמניך טובים מה שמן יפה לראש ויפה לגוף כך דברי תורה יפים לראש ויפים לגוף שנאמר (משלי א ט) כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך וגו' ואומר (שם ד ט) תתן לראשך לוית חן נמשלו דברי תורה בשמן ודבש שנאמר (תהלים יט יא) ומתוקים מדבש ונופת צופים. — But perhaps, just as wine is sometimes bad for the head and for the body, so, words of Torah; it is, therefore, written (Song of Songs 1:3) "For fragrance Your oils are good; poured-forth oil is Your name." Just as oil is good for the head and good for the body, so, words of Torah, as it is written (Proverbs 3:8) "It is healing for your navel and marrow for your bones," and (Ibid. 4;9) "It will give your head an adornment of grace; a crown of glory will it accord you." Words of Torah are compared to oil and honey, viz. (Psalms 19:11) "and they are sweeter than honey and the honeycomb."
דבר אחר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת, מנין אתה אומר שאם שמע אדם דבר מדברי תורה ראשון ראשון ומקיימו כשם שראשונים מתקיימים בידו כך האחרונים מתקיימים בידו שנאמר כי אם שמור תשמרון, ומנין שאם שומע ראשון ראשון ומשכחו כשם שאין הראשונים מתקיימים בידו כך אין האחרונים מתקיימים בידו תלמוד לומר (דברים ח יט) והיה אם שכח תשכח אי אתה מעלים עיניך ממנו עד שילך לו שנאמר (משלי כג ה) התעיף עיניך בו ואיננו וכתוב במגילת חריסים יום תעזבני יומים אעזבך. Variantly (Devarim 11:22) "For if you will keep, keep all of this mitzvah": Whence is it derived that if a man heard a word (i.e., a command) of the words of the Torah first and he fulfilled it, then just as the first was fulfilled by him, so, the others will be fulfilled by him? From "If you keep (the first), then you will keep all of this mitzvah." The same applies (conversely [i.e., that he will forget them]) to one who learned the first things and forgot them. — But perhaps (the intent is [not the above]), but because he learned the first ones and forgot them, then just as the first ones will not be fulfilled by him, then the later ones, too, will not be fulfilled by him; it is, therefore, written (Ibid. 8:19) "And if you forget, you shall forget." You will not raise your eyes from it before it vanishes, as it is written (Proverbs 23:5) "If you close your eyes over it, it will be gone. For it will make wings for itself like an eagle, and it will fly heavenwards." And it is written in Megillath Chassidim: "If you forsake me for a day, I will forsake you for two days."
דבר אחר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת, שמא תאמר ישנו בני הזקנים ישנו בני הגדולים ישנו בני הנביאים תלמוד לומר כי אם שמור תשמרון מגיד שהכל שוים בתורה וכן הוא אומר (דברים לג ד) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב כהנים לוים וישראלים אין כתוב כאן אלא קהלת יעקב, וכן הוא אומר (שם כט ט) אתם נצבים היום כלכם מה אילו זה שעמד וקיים תורה בישראל לא היתה תורה משתכחת מה אילו לא עמד שפן בשעתו עזרא בשעתו רבי עקיבה בשעתו לא היתה תורה משתכחת ואומר (משלי טו כג) ודבר בעתו מה טוב דבר שאמר זה שקול כנגד הכל. הרי הוא אומר (עמוס ח יב) ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו רבותינו התירו שהולכים מעיר לעיר וממדינה למדינה על שרץ שנגע בככר לידע אם תחילה הוא אם שניה רבי שמעון בן יוחי אומר אם לומר שהתורה עתידה להשתכח מישראל והלא כבר נאמר (דברים לא כא) כי לא תשכח מפי זרעו אלא איש פלוני אוסר איש פלוני מתיר איש פלוני מטמא איש פלוני מטהר ולא ימצאו דבר ברור. An analogy: Two men meet, and they do not separate from each other until one has walked a mil, and the other, a mil, at which time they are found to be at a distance of two mills from each other. Variantly: Lest you say: There are the sons of the elders, there are the sons of the great ones, there are the sons of the prophets (i.e., Let them study the Torah!) It is, therefore, written "For if keep, you (plural [i.e., all of you]) shall keep all of this mitzvah." We are hereby taught that all are equal in (the mitzvah of studying) Torah. And thus is it written (Devarim 33:4) "Torah was commanded to us by Moses, the inheritance of the congregation of Jacob": It is not written "Cohanim, Levites, and Israelites," but "the congregation of Jacob." And thus is it written (Ibid. 29:9) "You are standing this day, all of you, before the L-rd your G-d, your heads of your tribes, your elders and your officers, all the men of Israel." If not for (all of) these, who stood and fulfilled Torah in Israel, would Torah not have been forgotten in Israel? And if Shafan in his time (viz. II Kings 22) and Ezra in his time and R. Akiva in his time had not stood up (on behalf of Torah), would Torah not have been forgotten in Israel? And it is written (Proverbs 15:3) "A thing in its time — how good!" The thing that this one (i.e., each one of those in his time) said is over and against all! It is written (Amos 8:12) "They will wander to seek the word of the L-rd and they will not find it": As a tourist, who goes from city to city and from province to province, so is a woman destined to make the rounds of the houses of prayer and the houses of study about a sheretz (a creeping thing) that had touched a loaf to determine whether (this is an instance of) first-degree or second-degree tumah (uncleanliness). R. Shimon b. Yochai says: G-d forbid (to say) that Torah will be forgotten from Israel. Is it not written (Devarim 31:21) "for it will not be forgotten from the mouth of their seed"? How, then, am I to understand "They will wander to seek the word of the L-rd and they will not find it"? They will not find a clear halachah in one place, but one man will forbid, and another permit; one man will rule unclean, and another, clean, and they will not find a clear thing.
דבר אחר כי אם שמור תשמרון, שמא תאמר הריני למד פרשה קשה ומניח את הקלה תלמוד לומר (שם לב מז) כי לא דבר רק הוא מכם דבר שאתם אומרים ריקן הוא הוא חייכם שלא תאמר למדתי הלכות דיי תלמוד לומר מצוה המצוה כל המצוה למוד מדרש הלכות והגדות, וכן הוא אומר (שם ח ג) כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם זה מדרש, כי על כל מוצא פי ה' אלו הלכות והגדות וכן הוא אומר (משלי כז יא) חכם בני וגו' ואומר (שם כג טו) בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני רבי שמעון בן מנסיא אומר אין לי אלא אביו שבארץ אביו שבשמים מנין תלמוד לומר גם אני לרבות אביו שבשמים. Variantly: "For if you keep, keep, all of this mitzvah": Lest you say: I shall learn (only) this formidable section and leave this simple one, it is, therefore, written (Ibid. 32:47) "For it is not an empty thing from you." Something that you call "empty" is empty only from (i.e., because of) you. What you are calling "empty" is (Ibid.) "your lives" and length of days. Do not say "I have learned the halachoth; that is enough for me." It is, therefore, written "if you keep, keep, all of this mitzvah." Learn all of the mitzvah — midrash (Sifra and Sifrei), halachoth, and aggadoth. And thus is it written (Ibid. 8:3) "to make it known to you that not through bread alone shall a man live": "bread" is midrash. (Ibid.) "but by all that issues from the mouth of the L-rd shall a man live": These are halachoth and aggadoth. And thus is it written (Proverbs 27:11) "Grow wise, my son, and rejoice my heart, and I will answer my shamers in kind," and (Ibid. 23:15) "My son, when your heart becomes wise, then my heart, too, will rejoice." R. Shimon b. Yochai says: This tells me only of his father on earth. Whence do I derive (that this holds true also for) his Father in heaven? From "my heart, too, shall rejoice" — to include his Father in heaven.
אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה, למה נאמר לפי שנאמר כי אם שמור תשמרון שומע אני כיון ששומר אדם דברי תורה ישב לו ולא יעשה תלמוד לומר לעשותה תשובתה לעשותה, למד אדם תורה הרי בידו מצוה אחת למד ושמר הרי בידו שתי מצות למד ושמר ועשה אין למעלה הימנו. (Devarim 11:22) "… that I command you to do": Why is this written? Because it is written (Ibid. 28:1) "And it shall be if you shall hear, etc." I might think that if one hears words of Torah, he may sit and do nothing; it is, therefore, written (Ibid. 11:22) "you shall keep … to do it" — you shall revert to doing it. If one learned Torah, he has one mitzvah. If he learned and kept, he has two. If he learned and kept and did, there is nothing higher than this.
לאהבה, שמא תאמר הריני למד תורה בשביל שאיקרא חכם בשביל שאשב בישיבה בשביל שאאריך ימים לעולם הבא תלמוד לומר לאהבה, למוד מכל מקום וסוף הכבוד לבוא, וכן הוא אומר (שם ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה וגו' ואומר (שם ד כב) כי חיים הם למוצאיהם ואומר (משלי ד ט) תתן לראשך לוית חן בעולם הזה, עטרת תפארת תמגנך בעולם הבא, (שם ג טז) אורך ימים בימינה לעולם הבא בשמאלה עושר וכבוד בעולם הזה. רבי אלעזר ברבי צדוק אומר עשה דברים לשם פעולתם דבר בהם לשמם. הוא היה אומר ומה בלשצר שנשתמש בכלי בית המקדש וכלי חול היו נעקרו חייו מן העולם הזה ומן העולם הבא המשתמש בכלי שנברא בו העולם על אחת כמה וכמה שיעקרו חייו מן העולם הזה ומן העולם הבא סליק פיסקא (Ibid.). "to love the L-rd your G-d": Lest you say: I will learn in order to sit in sessions; so that I merit eternal life in the world to come; it is, therefore, written "to love the L-rd your G-d" — Learn in any event; honor will come as a matter of course. And thus is it written (Proverbs 4:12) "For they (words of Torah) are life to those who find them, and to all his flesh, healing," and (Ibid. 3:18) "It (Torah) is a tree of life to those who hold fast to it, and happy are those who uphold it," and (Ibid. 4:9) "It will give your head an ornament of grace": in this world; "a crown of glory will it accord you": in the world to come. R. Eliezer b. R. Tzaddok says: "Do things (mitzvoth) for the sake of doing them, and speak of them for their own sakes." And thus does Hillel say: "One who makes use of the 'Crown' (for his own purposes) passes away" (from the world.) And thus was he wont to say: "Now if Belshazzar, who made use of the Temple vessels, which were chol (i.e., mundane), was uprooted from this world and the world to come, how much more so, one who makes use of (i.e., exploits) the vessel (Torah) with which this world and the world to come were created!"
