הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר ז"ל
שבח נעימות ידידות אור קדושתו וחסידותו זכרו להגיד מקצת נפלאות מתורתו של כבוד קדושת מרנא ורבנא רבינו הגדול נר ישראל וקדושו גאון תפארת ישראל רבא דעמיה איש אלהים קדוש הוא כבוד אדונינו אבינו מורינו ורבינו זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא בעדן גן אלהים מסוכתו ושבח המגיע לכתביו הקדושים בנגלה ונסתר אשר אין חקר לתבונתו.
אין די באר ואין די עולה על הכתב כי כבר נודע בכל קצוי ארץ מלאה תהלתו, אשר יפוצו חוצה מעינות חכמתו ויראתו. אמנם כן דרך באי בשערים שערי הספר המובא לבית הדפוס להודיע מעלת ותועלת החיבור ועל מה אדני הספר הוטבעו. לזאת גם אנחנו באנו להודיע בישראל נאמנה אמיתת סיבת התעוררות רוח קדשו של אדונינו אבינו מורינו ורבינו האלהי הגאון נ"ע לחבר כמו חיבור השלחן ערוך הלכות בטעמיהן ונימוקן אחריהן.
כי כבר גלוי ונודע בשער בת רבים את כל תוקף ופרשת גדולת חכמתו ותבונתו מנעוריו אשר בעודו בן ח"י שנה גמיר לכולא תלמודא עם כל נושאי כליהם ספרי הראשונים והאחרונים לא הניח דבר גדול וכו'.
וכאשר היותו בן עשרים לרדוף לדעת את ה' כפי עומק תבונתו ורוחב דעתו ואמיתת טהרת וקדושת לבבו הנאמן לפני ה' לא מצא בכל עיונו כדי המספיק למלאות כל עמקי משאלותיו ובפרט בידיעת סתרי התורה וסודותיה המאירים לנפש באור החיים כדי שביעה להשביע נפשו ורוחו רוח קדשו. מאת ה' היתה לו זאת שהורהו בדרכיו לילך באור ה' לכתת רגליו ולעלות לפני ולפנים להיכל קדשו של האי סבא קדישא אור עולם מופת הדור הגאון האלהי החריף מורינו ורבינו דוב בער נ"ע מגיד מישרים דקהילא קדישא מיזעריטש, אשר רוח ה' הופיע עליו כנודע וכמפורסם. שמה מצא מרגוע לנפשו והשביע בצחצחות נפשו ואכל מעץ החיים אילנא דאורייתא וחי לעולם בחיי החיים כמו שאמר הכתוב צדיק באמונתו יחיה.
*
ובעודו עומד לפני ה' שם נתעורר רוח קדשו של מורו ורבו סבא קדישא הנ"ל כיד ה' עליו השכיל ומשמיא אסכימו על ידו לעשות אך טוב לישראל בדברי הברית זו התורה הנגלית לנו ולבנינו שהיא שקולה כנגד כל המצות וכל חפצים לא ישוו בה ודרז"ל אפילו חפצי שמים כו' ואין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה. וכמו שהאריך אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל בחיבורו בהלכות תלמוד תורה בביאור מצות ידיעת התורה שהיא חובה על כל אחד מישראל לידע כל תרי"ג מצות ופירושיהן כמו שניתנו למשה בסיני שבביאוריהן ניתנו כמ"ש ואתנה לך את לוחת האבן והתורה זו תורה שבכתב והמצוה זו תורה שבע"פ.
ומפני שצרכי ישראל מרובים ובפרט בצוק העתים הללו שהיוקר יאמיר וטרדת הפרנסה מוטלת על כל אחד ואחד בנפשו יביא לחמו ועל כן דעתם קצרה מלבא בארוכה בעיון ים התלמוד והפוסקים לידע מוצא הדין בארוכה ומילתא בטעמא דווקא, וגם לגדולים אשר להם יד ושם בתלמוד תכבד עליהם העבודה להכריע בין הפוסקים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, על פי הסכמת האחרונים אשר מימיהם אנו שותים ובדרכיהם אנו הולכים, כי ברוב המקומות יש דיעות מחולקות זה מקשה וזה מפרק זה בונה וזה סותר, ובידי אדם אין ברירה שיבור לו דרך ישרה.
אשר על כן על כל דברי האגרת הזאת משמיא אסכימו על ידי' דהרב הקדוש הנ"ל לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלהים בו להבין ולהורות הלכה ברורה מתון ומסיק אליבא דהלכתא הלכות בטעמיהן, לעשות מלאכה זו על סדר השלחן ערוך אורח חיים ויורה דעה שהן הדינים הנצרכים, שלהן מצוות קדימה על השאר, ולסדר כל פסקי דינים הבאים בש"ע ובכל האחרונים בלשון צח ומילתא בטעמא.
ויבחר בכבוד אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל אשר בו בזמנו היה מלא וגדוש מים התלמוד והפוסקים והפציר בו עד בוש, ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בילבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו.
*
והיתה התחלתו בהיותו יושב בשבת תחכמוני במקום תחנות של הרב הקדוש הנ"ל שם הואיל באר את התורה בהלכות ציצית והלכות פסח, ושניהם נגמרו שמה עד בואם שמה הני תרי צנתרי דדהבא שבת אחים יחד הגאונים המפורסמים קדושי עליון עמודי עולם הרב מוהר"ר שמעלקא ואחיו הרב מ"ו פנחס נ"ע, טרם נסיעתם על כסא הרבנות למדינות אשכנז לקהילת ניקלשבורג וקהילת פרנקפורט דמיין, והיה לנגד עיניהם כתבי אאמו"ר בשני ההלכות הנ"ל וקלסוהו ושבחוהו עד למאד מאד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר לך נאה ויאה וזכות התורה יעמוד לך ולזרעך ולכל ישראל.
ובמיעוט שנים ב' נגמר זה החיבור על אורח חיים בשני לוחות כתובים פנים וחוץ, הלוח הפנים הוא ההלכות בטעמיהן ופסקי דינים העולים אחר הפלפול בראשונים ואחרונים וטעמיהן בלשון זך ונקי להיות שגורה בפי כל אדם, מיוסד על פי דעת כל הפוסקים ראשונים ואחרונים, ובראשם הרב בעל מגן אברהם, לא הפריז על המדה לחלוק עליהם רק להכריע ביניהם בראיות צודקות יתנו עידיהן ויגידו. בחוץ חכמות תרונה בלוח השני הנקרא בשם קונטרס אחרון, כדי שיהיה כל אדם קורא כדרכו ההלכה הקבועה בטעמיה תהיה בפיו שגורה והפלפול יהיה למשכילים לבד מסורה ולעשות כרצון איש ואיש כל אחד על מקומו יבא.
וכן עשה גם בהלכות הצריכות לכל אדם המפוזרות בשאר חלקי הש"ע, ליקט אחד לאחד לעשות מהם לוחות הברית כתבנית חלק או"ח הנ"ל.
ובחלק היו"ד שבו ההוראות איסור והיתר שלפני המורים יובאו פסקי ההלכה שינה טעמו ולשונו להיות שני הלוחות סביב הש"ע יחנו, האחד בירור ההלכה בטעמיה והשני בהרחבת הפלפול בראיות חזקות ובדקדוק לשון הגמ' ופוסקים מדבש מתוקות. וסגנון אחד עולה לשניהן כמו בחלק או"ח הנ"ל:
*
ואחר רוב שנים שהוסיף פליאות חכמה על חכמתו בעמקות ובקיאות, כמו בהיותו בן שלשים שנה שחזר על כל התלמוד עם כל הראשונים והאחרונים ט"ז פעמים, כאשר שמענו מפה קדוש שבהיותו בק"ק מאהליב שאצל נהר דניסטור חזר על כל התלמוד פעם הט"ז בעמידה לילה ויום, לא פסק פומיה מגירסא כאשר עיני הכל ראו, והוות נהירא שמעתתא מפומיה כיומא דאיתיהיבא אורייתא גמר וחכמתא סבר ושמושא עבד.
אז התחיל להגיה ולחדש בספרו זה מחלק או"ח, והתחיל מהלכות נט"י, וכנראה לעין כל מבין עומק דיני נט"י המיוסדים על אדני פז וחדושים נפלאים יסודתם בהררי קודש מעיון הראשונים.
וגם אשר חיבר בחלק יו"ד, ובפרט בהלכות נדה שהיה לעת זקנתו, כל זמן שהזקין הוסיף כח וגבורה במלחמתה של תורה.
*
וה' נתן לו חכמה כאחד מגדולי הראשונים כמובן לכל מי שיש לו עינים לראותו ולב להבין אפס קצהו טיפה מן הים מים חכמתו בעומק פלפולו ובקיאתו בקו"א שלו שביו"ד וקונטרס החזקות וקונטרס בין השמשות שבלול מכל עמקי שיטות הש"ס המפוזרים אין די באר ואין די עולה על הכתב להעריך מגדולת חכמתו אין חקר לתבונתו, ולמקור האמת דבק נשמתו להיות קולע אל השערה שערי תורה ושערי אורה וכל רז לא אניס ליה, וכבר נודע בקצוי ארץ ואיים רחוקים תהלתו והמוסיף גורע כי ימלל שבח תורתו וקדושתו:
והנה אחרי אשר זכינו בעינינו לראות אור מופלא אור מזהיר אור נערב אור יקר אור מצוחצח אור מאיר כאור שבעת הימים מסוף העולם ועד סופו אור האלהי הוא ניהו אדונינו מורינו ורבינו נר ישראל המאיר עיניהם של ישראל בתורה ולקרב את לבן לאביהן שבשמים, והיה אמרתו כטל לישראל כמטרא ניחא וכמטרא רזיא דין גליא רזיא ומפיו אנו חיים ומטובו חיינו שפתותיו שושנים ששונים בהלכות נוטפות מור עובר, ואליו יתאספו העדרים עדרי צאן קדשים תורה יבקשו מפיהו חק לישראל היה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו, שהראה להם באספקלריא המאירה האיר הברקאי ומתחזיא מסייפא עלמא ועד סופיה גדול ה' ומהולל מאוד בעירו הר קדשו וברכנו בקול רם ונשא ברכת חכם הרזים ברוך שחלק מחכמתו ליראיו:
*
והן עתה בעוונותינו הרבים חשך השמש בצהרים ובא השמש אל מקומו שואף נתבקש בישיבה של מעלה, אראלים נצחו ונגנז ארון הקודש ויצתה נשמתו בטהרה אחר כמה נוראות ונפלאות שנראה ממנו ז"ל באותן הימים שלפני הסתלקותו, לא פסק פומיה מגירסא עד יום מנוחתו, ואחר שהתפלל תפלת ערבית והבדלה בחונן הדעת בדעת צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה, במוצאי ש"ק כ"ד טבת תקע"ג, בחד קטירא איתקטר ביה בקוב"ה מעודו על הארץ ששאל שאל אותו ה' לנו לפקוח עינים עוורות בעקבות משיחא ועד כי בא יומו ורעוא קמי קוב"ה לארחא בתפוחא דא ולאשתעשע בצדיקייא אליו נשא את נפשו בשמחה וטוב לבב, כאשר נראה בעליל לכל העומדים שמה אשר נתפלאו ונשתוממו על המראה, ואותנו עזב ביגון ואנחה, נסתמו [מעייני] החכמה ויסכרו מעיינות תהום רבה נוטל כבוד מבית חיינו עטרת תפארתנו נזר ישראל צפירת תפארה אנן מה נענה אבתריה אוי ואבוי ומה נעשה וחטאינו עשו. ה' הוא הצדיק על ה' נשליך יהבינו והוא ישלח לנו גואל הצדק ויוציאנו מאפילה לאורה והקיצו ורננו שוכני עפר, וישמיענו נפלאות מתורתו תורת ה' תמימה משיבת נפש אכי"ר.
ועתה זאת היא נחמתנו מעט, כי אמרותיו חייתנו מפיו אנו חיים גם עתה כי דבריו חיים וקימים מאירים ומזהירים, ומהם אשר בעט ברזל חקוקים ומסודרים הן בנגלה והן בנסתר.
לזאת באנו לקיים מילי דאבות ולפרסם חכמתו ותורתו בעולם די להוי שמעתתיה מבדרין בעלמא וברכות לראש משביר בר לעם הארץ בלחמה של תורה למלאות רצון קדשו בדבר החיבור הלז, כאשר שמענו מפי קדשו שמאד היה נכסף ונשתוקק לזכות את ישראל שימצאו כל אחד ואחד לרוות צמאונם לידע הלכה ברורה בטעמיה, שזהו תכלית מצות ידיעת התורה כמבואר בהלכות ת"ת, אשר על כן למען טובת כלל ישראל, עשה וחיבר את החיבור הנ"ל שיתעסקו בחיבורו וילמדו ממנו לידע ההלכות איסור והיתר שגורה בפיהן וחפץ ה' בידם יצליח לאוקמא תלמודא ויתן בלבם בינה להבין ולהשכיל ללמוד ולעשות ולקיים כו' אמן כן יהי רצון.
*
והנה מודעת זאת מרוב הצרות וסיבות ומאורעות שחלפו עברו ראשינו ובפרט שריפת הבתים פעמיים ספו תמו כתבי יד קודש של כבוד אאמו"ר ז"ל בעצמו, ולא נותר כי אם ההעתקות המפוזרים אצל התלמידים אחת הנה ואחת הנה. לזאת קמא קמא דמטי לידינו אנחנו מביאים לבית הדפוס, והיו לאחדים ביד הקונה, עד אשר יולקטו אחד לאחד אי"ה.
ברם כגון דא נחלה ונבקש פני המעין בחיבור הלז, אשר מחמת ריבוי העתקת הכתבים אשר הורק מכלי אל כלי מחברא לחברא דאית ליה, המצא תמצא שיהיה איזה טעות בקצת מקומות שגיאות מי יבין מטעות סופר, ועדיין לא הונח לנו להתעסק בו ולהגיהו הדק היטב. על כן חלילה אל ימהר להשיב ולתלות בוקי סריקי במי שאמרן ח"ו, רק אחרי אשר ידקדק היטב בדבריו ובצחות לשונו המופלא, אשר כל דבריו ומיוסדים על אדני פז אין בהם נפתל ועקש וחסר או יתר ח"ו, רק הכל בכוונה עצומה ובדקדוק גדול כלשון גדולי המחברים, כאשר סופו הוא מעט הקונטרס אחרון שבסוף הספר מוכיח על תחילתו ולשונו הזך והטהור שבפנים, ואז אחר הדקדוק והעיון היטב ימצא הטעות דמוכח מטעות סופר והכוונה תהי' ברורה כסולת נקיה. וע"כ לא חשנו מלהדפיסו טרם יצא ההג"ה הדק היטב כי בטחנו שמעצמו יהי' מובן לחכם ונבון מדעתו.
וה' יגמור בעדינו בכי טוב להוציא לאור יתר חבורי כבוד אאמו"ר ז"ל וכת"י הקדוש בנגלה ובנסתר לזכות נפשו ורוחו ונשמתו הקדושה ולעטרא לה בתוספות עטרין וכתרין עילאין ועי"ז שורש נשמתו יאיר אור ושפע רב זכותו להגן מגן נפשינו עלינו ועל כל ישראל ממקור החיים וחיי החיים להעלותם מעלה מעלה בעילוי אחר עילוי ולקשרם בקשר אמיץ וחזק בה' אחד ע"י התורה דבה מתקשרין ישראל בקוב"ה עד כי בא לציון גואל ועין בעין יראו כו'.
ואחרי הודענו את כל זאת מי נבון וחכם ישכיל כל זאת שיש לכסף מוצא בזאת, בפרט בעתים הללו שהכל ביוקר גדול ומופלג מכאשר היה מימים, אשר לזאת הוכרחנו להזיל זהב מכיסנו סך עצום, בצירוף סיוע ידידינו הרב הנגיד מו"ה פנחס בה"ר מו"ה העניך משקלאב, אשר גם הוא נדבה לבו לסיוע ידי מצוה רבה זו להביא לאור אור הגנוז מכתבי קודש אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל, וחוששני לחטאת היחיד והציבור פן ימעלו מעל לגרום לנו חס ושלום היזק באיזה חיבור מכתבי קודש אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל.
לזאת באנו בגודא רבא ובגזירות נח"ש, שלא ירים איש את ידו להדפיסם בעצמו או על ידי גירא דיליה לא מיניה ולא מקצתיה, לא במדינה זו ולא במדינה אחרת, משך עשרה שנים מיום כלות הדפוס. כי ההיתר שנתפשט שהמדפיסים שחוץ למדינה אין חוששין לנח"ש שבמדינה אחרת, היינו בהדפסה שמדפיסים ספר שאינו שלהם, שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ולכן גם משום השגות גבול לאו כל כמיניה לאסור חוץ למדינה, כי לא להם לבדם ניתנה כל הארץ. משא"כ בחבורי קודש אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל, אשר שלנו היא שזכינו מבית אבא מארי ז"ל, והרי יכול אדם לאסור הנאות ספרו על אחרים אפילו הם בסוף העולם. ולזאת לא יזח החש"ן מעל העוברים על דעתינו ובו ארור בו נדוי בו שמתא. והשומע לדברינו יחולו ברכות על ראשו.
ובכלל זה באנו להזהיר באזהרה נוראה על כל מי שיש בידו איזה כתבי קודש מאדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל הן בנגלה והן בנסתר, שלא להביאם לבית הדפוס, רק אלינו יובא, ומשכורתו תהא שלימה מאתנו בכסף מלא מחירם, כי יש תחת ידינו מהדורא בתרא של אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל, ואולי קודם חזרה נשנית. וגם כי לנו משפט הגאולה לקנות ולהקים בישראל שם אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל ולזכות נשמתו שיהא זכות הרבים תלוי בו. ולהשומע יונעם ותבא עליו ברכות טוב.
נאום דוב בער בא"א מו"ר הגאון החסיד קדוש ישראל כבוד מרנא ורבנא שניאור זלמן זצ"ל נבג"מ
ונאום חיים אברהם בא"א מו"ר הגאון החסיד מרנא ורבנא שניאור זלמן זצ"ל נבג"מ
הקדמת והסכמת אדונינו מו"ר הרב הגדול המפורסם כש"ק מ' דוב בער בהגאון הרב המחבר נ"ע
זו תורת אמת לאמיתתה של הלכה פסוקה, בטעמה ונימוקה מראשונים ואחרונים, משר התורה אבא מארי הגאון האמיתי ז"ל נ"ע, בספרי שלחן ערוך אורח חיים הידועים שנדפס מהם הלכות פסח וכבר מבואר בהקדמה שכתבנו, סיבת מעשה הספר, לתועלת ידיעת דיני התורה, כפי המבואר בהלכות ת"ת של אאמו"ר ז"ל.
אשר לא פעם ושתים שמעתי מפי רוח קדשו ז"ל, שאם יגמור ה' בעדו, יצוה בגזירת עירין פתגמין, לכללות אנ"ש מגדולם עד קטנם, בכל עיר ומנין שיקבעו עתים באגודות חבירים, ללמוד בהלכות בטעמיהן ולהיות בקיאים בהם, עד שכל הלכה תהא שגורה בפיהם.
ועל זה אמרו רז"ל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב, שהן הלכות בטעמיהן הברורים למעשה, שזהו אמיתית גלוי רצון העליון להביאו בפועל ממש, שזהו ממש העוה"ב שהוא שכר מצות, כידוע בפי' אשת חיל עטרת בעלה (הנדפס באגרת הקדש של אאמו"ר ז"ל).
ולהיות כי מצווה אני ועומד למלאות רצונו הקדוש ז"ל בפרט במצות ת"ת דרבים, מאנ"ש הקשורים באור תורתו, ברוחניות בנסתר שבפנימיות אור יקר שהיה זורח לכל המסתופפים בצלו. ע"כ גוזרני עליהם, שיעשו חק קבוע בכל מנין ללמוד ולהגות בהלכות אלו בכל ספר זה שבא בדפוס כל חלק שלחן ערוך א"ח כמעט מראשו לסופו, שזכינו והשגנו, על ידי התאמצות ידידיי המדפיסים בני מוהר"פ יפה כל ההלכות כסדרן בחלק א"ח, כמעט מראשו לסופו מוגהים, ובמראי מקומות, ע"פ השגחת דודי הרב המפורסם מוהר"ר יהודא ליב מ"ץ דיאנעוויץ. וגם דודי הרב המופלג מוהר"ר מרדכי הגיה כפי כחו. ודאי שלא יצא מתח"י דבר שאינו מתוקן.
וכגון דא מצוה וחובה מוטל עלי, לעורר לבב אנ"ש שבכל עיר ומנין שיעשו להם עת קבוע מדי יום ולילה, לחלק הש"ע א"ח הלז לכמה אנשים, זה יקבל על עצמו לשנות ולגמור חלק אחד, וזה יגמור חלק זולתו עד שבין כולם יגמרו לימוד כולו פעם ושתים בשנה. וה' יאיר עליהם באור תורת אמת זו, להגן עליהם בכל עת מצוא, גם בעידנא דלא עסיק כו', להיות דובב שפתי ישינים להמליץ כל טוב עבורם, לעשות פרי למעלה ולמטה ולבניהם אחריהם, בהצלחת אור תורה ומעשים טובים ואורך ימים וכו'.
ומדי דברי מצוה עלי להודיע לכל הנערים הפנויים הסמוכים על שולחן אביהם וחותנם שיתנהגו בסדר לימודם כפי שקבלתי מאאמו"ר ז"ל והרגילני בנעוריי, לתכלית ידיעת דיני ההלכות בטעמיהן.
למי שיש לו שעת הכושר לעסוק בעיון בגמרא וראשונים עד פסקי ההלכות של האחרונים סדר לימודו כך הוא, ללמוד המסכת עם התוס' אשר לדינא, והעיקר הוא בהאשר"י, ולחזור על פסקי הדינין היוצאים מהרא"ש בפנים, הטור בלא ב"י כמה פעמים. ואח"כ ללמוד הב"י ולחזור על כל סימן ב' וג' פעמים. ולחזור כמה פעמים תיכף ומיד על פסקי הש"ע ורמ"א, שבכל סימן היוצאין מתוך הב"י וד"מ. ואחר כך לעשות עת מיוחד, ללימוד השלחן ערוך של אאמו"ר ז"ל עם עיון הקונטרס אחרון, ויחזור על הפנים ב' וג' פעמים עד שיהיה בקי ושגור בפיו מקור מוצא כל טעם דין והלכה הפסוקה בו, על פי המראי מקומות. וגם אשר נברר בו מפסקי הלכות המחודשים מן האחרונים כהט"ז ומ"א והאחרונים.
ומי שאין לו שעת הכושר כל כך, מפני טרדתו בעסק מעט, יעשה לו עתים קבועים בבוקר ובערב ללמוד האשר"י לבדו עם פרש"י ששייך להלכות הרי"ף המובא באשר"י, ולחזור ב' וג' פעמים, ואח"כ ילמוד הש"ע לבדו, ואח"כ הש"ע של אאמו"ר ז"ל בחלק אורח חיים הלז, ויספיק לו לענין תכלית ידיעת אמיתת הדין והלכה שנפסק בראשונים ובאחרונים.
וגם באותן אנשים הטרודים ביותר ואינן להם פנאי רק כמו ב' וג' שעות ביום לקבוע עתים לתורה, יזהרו לעשות קביעות לימודם במשניות והלכות הרי"ף על כל פנים לבדו, ובפסקי ש"ע הקצר בכל יום ב' דפים בחזרה כמה פעמים, כדי שיהיה שונה הלכות כמו שהן במקורן בלשון הגמ' עד פסק הדין בש"ע בכל יום שמובטח לו שהוא בן העוה"ב, וגם יוצא בזה מצות ידיעות הדינין מעט כו'.
וגם יעשו עת מיוחד כשעה אחת בלימוד שלחן ערוך הלז, וכיוצא בו בחלק י"ד, בביאור טעם השלחן ערוך, מלבד שיעורין הקצובין ללימוד תנ"ך ומדרשי רז"ל כמו עין יעקב, ובס' הזוהר בתוכחת מוסר השכל שבו, ובספרי המוסר המיוסדים ע"פ חכמת האמת, כס' הראשית חכמה והשל"ה וכה"ג.
ובשבת זמן לימוד ס' הזוהר עם פירושים וביאורים בעיון מעט בספרי הקבלה, כהרמ"ז וס' מקדש מלך וס' ליקוטי תורה וכה"ג. מלבד חיוב הקבוע לחיי הנפש להאירה באור יקר גדולות הבורא ית', בכתבי הקדש הנדפסים המבוארים בהרחבה, בפנים מסבירות ומאירות באור עולם לשמור דרך עץ החיים ללכת אחרי ה' בכל דרכיו בעבודה תמה וכו'.
דברי המדבר באמת לאהבת אמיתת אור תורת אמת שניתנה מתמים דעים זכותו ז"ל יגן על כלל ישראל.
דוב בער בא"א מו"ר הגאון החסיד קדוש ישראל מרנא ורבנא שניאור זלמן נבג"מ
ובהיות שהמדפיסים האחים המשותפים המפורסמים ה"ה הרבני הנגיד המופלא וכו' מה"ו יהודא ואחיו הרבני הנגיד המופלא וכו' מה"ו ישראל נ"י בני המנוח המפורסם מה"ו אורי שרגא פייווש יפה זללה"ה נתנו לכסף מוצא, ובפרט בעתי יוקר הללו הוכרחו להזיל זהב מכיסם להדפיסם, וחוששני לחטאת הצבור והיחיד פן ימעלו מעל לגרום היזק חס ושלום.
ולזאת באנו להטיל גודא רבא בגזירת נח"ש שלא ירים איש את ידו להדפיס בעצמו או על ידי גירא דיליה, לא מיניה ולא מקצתיה, לא במדינה זו ולא במדינה אחרת משך עשרה שנים מיום כלות הדפוס. כי מה שנתפשט ההיתר אצל המדפיסים להדפיס חוץ למדינה היינו מטעם שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו וכו', משא"כ בחיבורי קודש אאמו"ר זצוק"ל שזכינו מאבא מארי ז"ל, והרי יכול האדם לאסור הנאת ספרו על אחרים אפילו בסוף העולם. ולזאת לא יזח החש"ן מעל העוברים על דעתינו ובו ארור בו נידוי בו שמתא. והשומע לדברינו אלה יחולו ברכות על ראשו.
היום יום ב' י"ב תמוז תקע"ו לפ"ק.
דברי המדבר לאמיתית אהבת אור תורת אמת אשר הנחילנו לזכות לכל דורשי ה' באמת ובתמים אוהב דבק מאח לכל אוהבי אור תורה ועבודה האמיתית.
דוב בער הנ"ל
הקדמת בן המחבר
ויען אברהם ויאמר, הנה נא הואלתי לדבר, ואנכי זקנתי ושבתי וראיתי את אשר נעשה בעמלה דאורייתא שהיא לעילא מן שמשא, אשר פעל ועשה ארי' דבי עילאה בוצינא דנהורא, אספקלריא דנהרא, הרואה אומר ברקאי, האיר המזרח מסוף העולם ועד סופו חכם הרזים ברוך שחלק מחכמתו ליראיו החכמה תחיה נפשות זוקקות לשמוע דא"ח אשר יצאו מפורש בקדושה ובטהרה מפי כבוד קדושתו, בוערות כמראה הלפידים בנגלה ובנסתר, דמטמרין גליא לי' גליא לדרעא ונפל נהורא רבים שתו בצמא את דבריו רבים ישתו ל"ו נימא, אשר הניח אחריו ברכה נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק אור ישראל וקדושו כבוד קדושת אבא מארי מרנא ורבנא הגאון האמיתי נ"ע זי"ע ספרי השלחן ערוך אשר כבר הובאו בדפוס בק"ק קאפוסט.
וכבר מבואר בהקדמה ראשונה ושניה מעלות ותועלת הספרי שו"ע הנ"ל בארוכה. ואשר מאז ועד עתה טעמו העוסקים בהם טעמם וטובם. עתה ראו אור בהיר אשר התנוצצו מלשונו הזהב ואמרותיו יזהירו אור נערב בדבור אחד קולע אל השערה אשר שערו רבותינו הקדושים בפוסקים גדולי הראשונים והאחרונים, מן המשנה וגמרא עד האחרון שבאחרונים, כל אשר קדמו לפניו ממש.
וגם לנמוכי רוח והמוני עם צוף אמרותיו ילהיבו הלבבות כי ערוך לפניהם השולחן הלכה למעשה בשפה ברורה אמירה נעימה נועם הנותן אמרי שפר ספיר גזרתו. כל חיך הטועמו אומר לי לי הוא.
לא הספיקו הספרים הנמצאים לרוות צמאון המשתוקקים להשתעשע בפניניו והנמצאים ספו תמו מן בלאות, ורבים אומרים מי ישקנו מים מבאר לחי רואי אחרי רואה את האור כי טוב, כי טעמו העריבות מתיקות ידידות רב התועליות בכל דיבור ודיבור תלי תלי כוונים אל מקורי מבועי נחלי מים, היוצאים מים התלמוד והגאונים קדמאי ובתראי.
אמרתי אל לבי אחרי כי זכני ה' והחייני וקיימני שארית נתעוררתי להביאם עתה ולהעלותם על מכבש הדפוס ברוב המעלות כיד ה' הטובה עלי.
ובתוספת מרובה אשר מצאנו עוד מכי"ק אבא מארי מו"ר הגאון נ"ע זי"ע משו"ת הרבה, אשר באו לפניו כל ימי חיותו מאנ"ש בענינים השכיחים המאורעים תמיד, אשר השיב להם כדת מה לעשות עפ"י הדין. וקונטרס אחרון על סימן תמ"ז בהל' פסח. גם מראה מקומות מקורי הדין על ערך ששים סימנים, אשר היו חסרים בהל' שבת. ועוד הרבה תיקונים וחילופי גרסאות הרבה בכל חלק וחלק והשמטות אשר מצאנו.
גם הקונטרס אחרון אשר היה בסוף הספר הוקם על כל דף ודף למקומו השייך אליו למען ינחת הקורא בהם ולא יצטרך לשוטט אנה ואנה. ולוח הסימנים בראשי ההלכות. וכן על כל דף ודף. בדפוס היפה אשר הוקם מחדש בזיטאמיר על ידי בניהם של הרבנים המפורסמים דסלאוויטא, ובנייר מעולה ומהודר, למען זכות את הרבים ולמען האיר אור נשמתו של כבוד קדושת אבא מארי מו"ר נ"ע זי"ע באור העליון קדם עילת כל העילות.
ולאשר זקנתי ותש כוחי לעסק והשתדלות רב כזה, קם ונתעורר בני הרב המופלג הותיק מו"ה דוב בער שי', ברוב עוז חיבת הקודש להמציא התועליות נאותיות בפרטי הפאר והעילוי והשבח והסלסול, למען ימצאו בהם קורת רוח ההוגים בהם בעזר והוצאת רב כזה, ע"י בניו נכדיי המופלגים הנגידים ה"ה כבוד מוה' יהושע אבלי ומו"ה לוי יצחק שיחיו, אשר הזילו כספם והוציאו הרבה על זה. זכות אבא מארי נ"ע וזכות הרבים יעמוד להם להריק עליהם ברכה ממקור הברכות.
ועתה כל עם ה' החרדים על דברו הנני כמזכירם תיקון הקדמונים לדקדק מאד בענין מסיג גבול רעהו בדבר שהיא משום מצוה ומשום קדושה שלא תועיל בו שום אמתלא וטעם בעולם כ"א חק נתן ולא יעבור (והמתחיל במצוה כגון זו וכו'), שלא יהיו מעתיקי התורה בדפוס נזוקין ח"ו, שלזאת מהראוי לכל איש ישראל הבוחר בתורה ובמצותיה שלא יזיד לגשת אל המלאכה מלאכת הקודש להדפיס השלחן ערוך או השו"ת הנ"ל בהוספה או בהגרעה במדינה זו או במדינה אחרת בלתי רשותינו משך עשרה שנים מיום דלמטה. והזר הקרב ירא לנפשו.
ומכלל לאו אתה שומע הן למקיימי דבר אשר גבלו ראשונים, וכל שכן המסייע ומחזיק בידי עושה מצוה זכות הרבים תלוי בו וברכות יחולו על ראשו ועל ראש זרעו ממקור הברכות כאוות נפשם ונפש אוהבם וריעם, ה' יברך את עמו ישראל בשלום.
הק' חיים אברהם בהר' הגאון החסיד המפורסם מוה' שניאור זלמן נ"ע זי"ע