שורש דין כהן שנשא ספק חלוצה
כהן
שנשא ספק חלוצה אין מוציאין אותה מתחתיו והיא כשירה כו'. עיין בס' פנים מאירות ח"ג סי' ז' שדקדק מדברי רבינו הללו מדכפל לומר דהיא כשירה אחר אומרו ואין מוציאין אותה דאפי' לכתחי' מותרת להנשא כדין כל ס' דרבנן דאזלינן לקולא בעלמא, ועפ"ז דן את הדין בנדון שלו בבת ס' חלוצה דמותרת להנשא לכהן לכתחי' משום דהוי ס' חלל דרבנן ועפ"ז תמה על הרב חלקת מחוקק בא"ה סי"ז סק"א שכתב על מ"ש הש"ע לפיכך אם עבר ונשא ס' חלוצ' אין צריך להוציא וז"ל משמע אבל לכתחי' גזרו אפי' על ס' חלוצה וכ"כ רש"י בס"פ כיצד ד"ה לא גזרו רבנן לאפוקי מספק יע"ש וכתב דמדברי רש"י ז"ל אין ראיה כלל דרש"י קאי התם אמתני' דשנים שקידשו ב' אחיות כו' קדמו וכנסו אין מוציאין מידם וע"ז תני שילא אפילו היו כהנים מאי טעמא חלוצה דרבנן וס' חלוצא לא גזרו והתם לא שייך לומר דיהא מותר לינשא לכתחילה דילמא פגע באחות זקוקתו אבל כל היכא דאיכא ס' חלוצה ולא שייך ביה ס' זקוקה או ס' יבמה לשוק אפי' לכתחי' מותרת אלו דבריו יע"ש:
וק"ל על דבריו ממ"ש רבינו פ"ג מה' יבום וחליצה הל' י"ד הלכה היא ובעלה בלבד כו' אינה נאמנת לפטור את עצמה מן היבום ומן החליצה וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת בד"א כשהיתה פסול' לכהונה מתחילתה כו' או שאמר' במערה היינו כשמת אבל אם אין הדבר כן אינה חולצת שמא יחלוץ כו' וירא' הרוא' אותה שחלצה ונישאת לכהן וידמה שהחלוצה מותרת לכהן יע"ש ומבואר הדבר בפ' האשה כמ"ש, והשתא לדעת הרב פנים מאירות הא כל שנחלצה מספק הו"ל ספק חלוצה דרבנן ואפי' לכתחילה מותר דהכא ליכא טעמא דפגע ביבמ' או אחות זקוקתו ומ"מ אפשר לחלק ולומר דדוקא בחלוצה שנחלצה מכח ספק הוא דאסור' לכהן אע"ג דהו"ל ס' חלוצה דרבנן משום דכיון דחכמים אצרכוה חליצה מס' מכח ס' איסור תורה דיבמה לשוק אע"ג דלגבי כהן הו"ל ס' דרבנן לא אמרינן ספק דרבנן לקולא כל שעיקרו נפל בס' דאו' וכמ"ש הש"ך בי"ד בכללי ספק ספק' ס"ק י"ט וכבר הארכתי בזה כיד ה' הטובה עלי בה' מקואות בכללי ספק דרבנן כלל ו' תראנו שם:
אמנם כל היכא דמספקא לן אעיקרא דמילתא אם היא חלוצה כנדון הרב פנים מאירות וא"נ כגון ב' אומרים נחלצה וב' אומרים לא נחלצה ה"נ דמותרת לכהן, ושוב ראיתי לה"ה ז"ל בפ"ז מהל' יבום וחליצה ה"ב שכתב וז"ל לא גזור רבנן לאפוקי מספק וכתב עליו הרמב"ן ז"ל וכן עיקר ואע"ג דס"ד אפי' לכתחי' לקולא כיון דאיכא מעש' רב שחלץ לה בב"ד בפרהסייא מילת' טובא ואין מתירין אותה לא היא ולא צרה והכי מוכח בפרק נושאין על האנוסה כהנים חולצין ושאינן כהנים מיבמין משום דספק חלוצ' אסירא להו כו' יע"ש, שהאריך בזה הנה מדברי הרמב"ן ז"ל הללו מפורש יוצא כעין החילוק שכתבנו ולפי דבריו מבואר דבספק חלוצה כגון בשני כיתי עדים המכחישים זה את זה דינא יתיב דמותרת אפילו לכתחילה ומהתימא על הרב פנים מאירות והרב ח"מ ז"ל איך אישתמיט מינייהו דברי ה"ה ז"ל הללו:
ושוב מצאתי שדין זה במחלוקת הוא שנוי בין רבי' והראב"ד ז"ל בס"פ זה ה"ך שכתב רבינו שם יצא עליה קול שהיא חלוצה אין חוששין לה כו' השיג עליו הראב"ד ז"ל וסובר דחוששין לה וכתב ה"ה ז"ל שם שדעת רבינו שהחלוצ' אפי' בקול שהוחזק' בב"ד אין חוששין והטעם מפני שהחלוצ' מדבריהם וכבר נתבאר דבס' חלוצה לא גזרו וה"ה ודאי לקול יע"ש, הנה מבואר שלדע' רבינו כל שלא נחלצה מספק כההיא דפ' כיצד אלא שאנו מספקים בה אם חלוצה היא או לא מותרת לכתחילה לינשא לכהן ולדעת הראב"ד ז"ל אפי' בכה"ג אסור לכתחי' וההיא דפ' כיצד לא התירו אלא בדיעבד, ומ"מ לדעת הראב"ד יש להבין מפני מה אסור כיון דקי"ל דספק דרבנן מותר אפי' לכתחי' וי"ל דס"ל דמעלה עשו בייחוסי כהונ' כדרך שאסרו אלמנת עיסה אע"ג דאיכא ס"ס, ועי"ל דס"ל להראב"ד דכיון דיצא עליה קול והוחזקה בב"ד שנחלצה ואפשר שהיום או מחר יתברר הדבר שהקול הוא אמת לא אמרינן בכה"ג ספקא דרבנן לקולא דומיא לספק ספ' שיש מהכת הראשונים הסוברים דכל שאפשר שעל ידי זמן יבא הדבר לידי בירור לא שרינן מכח ס"ס עיין בס' אליהו רבה ובמ"ש בכללי ס' דרבנן כלל ג' ועיין בהר"ב מ"ל ז"ל פ"ד מה' אישות מ"ש גבי קלא דסבלונות יע"ש:
Loading...
17:7
1
Loading...