Shorshei HaYam on Mishneh Torah, Forbidden Foods 3:11

שורש טריפה אינה יולדת היה העוף ספק טריפה כל הבצי' שתלד כו' שאם היתה טריפה לא היתה יולדת כו'. הנה הרפ"ח ז"ל בקונט' השאלות שבס"ס מים חיים דף נ"ב עלה ונסתפק באותה שאמרו טריפה אינה יולדת אי אמרינן הכי נמי טריפה אינו מוליד גבי טריפת זכר יע"ש ופשיטא ליה דאפי' טריפת זכר אינו מוליד מסוגייא דפ' השולח דמ"ג ע"א ובסוף דבריו הביא כדמות ראיה ההיא דפ' בן סורר דאמרי' דזכר קטן אינו מוליד כנקבה קטנה יע"ש ולדעתי יש ראיה גדולה ממה שמצינו שההורג את הטרפה פטור משום דגברא קטילא קטל עיין בפרק קמא דחולין די"א ובסוף פ"ק דמכות וברבי' פ"ב מה' רוצח ואם הוא ראוי להוליד למה יפטר הרי דם זרעייותיו צועקי' אליו ועיין להתוס' בחולין פ' א"ט דמ"ב ע"ב ד"ה יאמר שכתבו דיש חילוק בין טרפות אדם לטרפות בהמה ושוב ראיתי דמדברי התוס' בבכורות ד"ז ע"א ד"ה והא איפכא ובחולין דנ"ח ע"א ד"ה במאי כו' מבואר יוצא דאף הזכר טריפה אינו מוליד יע"ש ודוק:
וכעת ראיתי שדבר זה תלוי באותה שכתב הרב עצמו בפריו לי"ד סי' נ"ז ס"ק מ"ז במ"ש טריפה אינה יולדת אם הוא דוקא לידה או אפילו עיבור בעלמא והביא דברי הר"ן שכתב בפרק א"ט שאין הטרפה מתעברת יע"ש והשת' כיון שהדב' תלוי בעיבור ולא בליד' מה לי זכר מה לי נקבה וי"ל וברור ומ"מ יש להבי' עוד ראיה דאף טריפה אינו מוליד מההיא דע"ז דפ"ה ע"ב וזבחים דקי"ג דקאמר טריפה מלהחיות זרע נפקא ופרכינן הניחא למ"ד טריפה אינה יולדת כו' ואם איתא דזכר מוליד היה ל"ל הניחא נקבות אלא זכרים מאי איכא למימר דקרא אחיות זרע קפיד אלא ודאי דאף זכר אינו מוליד ודוק:
הוספה
כתבתי לעיל למה שחקר הרפ"ח אי זכר טריפה אינו מוליד ממ"ש שההורג את הטרי' פטור ואם הוא ראוי להוליד למה יפטר הרי דם זרעיותיו צועקים אליו עכ"ל והן עתה מידי עוברו בקורא להגיה אלופי ומיודעי הרב ועצום רחימא דנפשאי כמה"ר רפאל ן' חסון נר"ו ההוא אמר וכתב ומי יתן ידעתי אופן הראיה כי דבריו באו כס' החתום דהלכה רווחת אין אדם נהרג על העוברים ק"ו למי שלא בא עדיין לכלל עובר וכמ"ש הר"מ פ"ב מהלכות רוצח ואיך הפה יכולה לדבר להורג את הטריפה לחייבו מיתה בשביל שמא יוליד עכ"ל ואני אומר אחר יחוש חוץ ממני ואני לא אחוש כי כוונתי ברורה דמדיהבינן טעמא להורג את הטריפ' שהוא פטור משום דגברא קטילא קטיל שמעינן שפיר דאינו ראוי להוליד דאם הוא ראוי להוליד לאו גברא קטילא הוא והרי הוא כהורג את הבריא ואיכא ביה משם דמו ודם זרעיותיו ומה שדימה ההיא דהורג את הטריפ' כהורג את העוברים תמהני דאיך דימה זא"ז וקרב זא"ז דהתם ההורג את העוברים אינו ראוי להוליד בשעת שהרגם מפני שחיותם אינו חיות גמור אבל ההורג את הטריפה אם ראוי להוליד בשעת שהרגו ראוי להוליד מה שאין כן בעוברים כאמור וזה פשוט והאריכות בזה יש בו משום ביטול בית המדרש. ולפי האמור אין צורך למה שרצה להביא ראיה מדברי מוהרח"ו והביא דבריו הרב מוהר"ש אוזידה בפ"ג דאבות מ"ח חביב אדם שנברא בצלם דכ"ח סע"ב דמפורש יוצא דהטעם שנהרג ההורג לן' נח לפי שאולי עתיד לצאת ממנו שום אדם צדיק וממנו ניקח להורג את הטריפה שיהא חייב מטעם זרעיותיו העתידים לצאת ממנו ועכ"ל דה"ט דפטור ההורג משום דאינו מוליד הן אמת דצריך לישב ההיא דהורג את העוברים דקי"ל דאינו נהרג ואף גם זאת דאפשר י"ל דההיא דב"ן קודם מ"ת ואין למדים ממנה לדין דלאחר מ"ת עכ"ל הנה כ"ז גרם לכת"ר מפני שהבין בדברי שמפני העוברים העתידים לצאת ממנו לבד הוא מתחייב ואולם לפי האמור לא עמד על דעתי אלא מפני דמו של טריפה והוא העיקר דלאו גברא קטיל כיון שראוי להוליד ומ"ש שדם זרעיותיו צועקי' אליו כונתי הוא שמצטר' עם דמו של טריפה והרי הוא כבריא וזה פשוט. ובכן ל"ק מה שהק' כת"ר לדברי מוהרח"ו מהורג את העוברים דלפי האמור שנייא היא כמובן. [עד כאן ההוספה].