השותה מים שלא לרוות צמאונו כו' אינו טעון ברכה כו'. בס"פ כיצד מברכין עלה דאמרי' במתני' השותה מים לצמאו מברך שהכל דייקינן בגמ' לצמאו לאפוקי מאי אמר רב אידי בר אבין לאפוקי חנקתיה אומצא. וכתבו התוס' בד"ה חנקתיה וז"ל ורב עמרם פי' דדוק' לפניו לא בעי ברכה אבל לאחריו חייב ור"מ פי' דלא היא דהואיל ואינו נהנה אפי' לאחריו לא בעי ברכה עכ"ל ועיין בדברי הרא"ש. וראיתי להרב מוהראנ"ח ז"ל בדרשותיו פ' וישב דכ"א ע"א שהכריח כשיטת הר"מ שאפילו לאחריו לא בעי ברוכי מדברי המכילתא וכבר היו רבי טרפון והזקנים מסובים וכו' ילמדנו רבינו השותה מים לצמאו מאי מברך וא"ל בורא נפשות רבות ומדהשיב בורא נפשות רבות ודאי שעל הברכה האחרונה שאלו ואעפ"כ דייקו לומר לצמאו ומשמע לצמאו אין חנקתיה אומצא לא כמו שדייקו בגמרא. ואני בעוניי אחר שאלת אלף מחילות לא מצאתי מקום לדבריו דהא ר"ט סובר דעל ברכה ראשונה מברך בנ"ר כמו ששנינו במתני' וא"כ מאי ראיה איכא מהמכילתא לו' דמדהשיב בנ"ר ודאי שעל הברכה האחרונה שאלו וצ"ע.