אחרי דרך מבוא השמש מקום שהחמה זורחת. ברייתא זו שנוי' גם בבבלי בפרקין וסתם מתני' דידן כר"י אזלא וקשה לי מכאן אמ"ש תוס' בריש ברכות דף ב ע"ב בד"ה דלמא וכו' ועוד היכי מצי למימר דובא השמש היינו זריחה ה"ל למכתב בקרא וזרח השמש וטהר וכו'. והרשב"א בחידושיו שם הוסיף לומר דאין ביאה בכל מקום גבי שמש זריחה אלא שקיעה וכו' ע"ש. ותימא איך לא שמו עיניהם כל דברי ר"י וסתם מתני' כאן דמבוא השמש היינו זריחת השמש. וניחא נמי בהא מאי דמקשי' תוס' שם עוד דמיבעי' לי' התם האי ובא השמש ביאת אורו הוא ופשיט מברייתא סי' לדבר וכו' תפשוט ממתני' העריב שמשו אוכל בתרומה. והוסיף הרשב"א שם א"נ לידוק ממתני' דידן משעה שכהנים נכנסין לאכול בתרומה ע"ש. דלפמ"ש ליכא למפשט ממתני' דברכות כיון דסיפא ר"א כדתני עד האשמורה הראשונה דברי ר"א איכא למימר דרישא נמי ר"א ואיהו קאמר הכא מבוא השמש שקיעת החמה וכן מתני' דנגעים איכא למימר ר"א היא והש"ס דפריך התם והאי ובא השמש ממאי דביא' אורו הוא כו' לדידן פריך דקיי"ל כר"י מבוא השמש היינו זריחת השמש דלמא ובא השמש נמי זריחת השמש הוא ופשיט מברייתא דתני סימן לדבר צאת הכוכבים ואס"ד דאיכא תנא דפליג מתי סימנא קיהיב. כנ"ל ברור ליישב דעת רש"י שם והגון הוא ועוד הארכתי בזה ועיי' בחידושי:
מול הגלגל אין כאן גלגל. ולר"י צ"ל מול הגלגל רחוק מן הגלגל וכ"פ רש"י בחומ' אליבא דר"י ע"ש ובבבלי נפל טעות בספרים דתניא בדברי ר"י מול הגלגל סמוך לגלגל ותוס' כתבו בד"ה מול הגלגל סמוך לגלגל משמע מקום הרואה את הגלגל כדאמרי' ממול ערפו וכו' ולהכי אר"א והלא לא ראו את הגנגל ע"כ וקשה איך עלה בדעת ר"י לומר כן ושפי קאמר ר"א ואפשר שהר גריזים והר עיבל הרים גבוהים הם ויכול לראות משם למרחוק עד הגלגל ודוחק:
על דעתי' דר"י ק"ך מול הלכו באותו יום. פירשתי בקונט' מהירדן עד הר גריזים ק"ך מול וכ"פ הי"מ. וקשה דבבבלי בפרקין דף ל"ו תניא בא וראה כמה נסים נעשו באותו היום עברו את הירדן ובאו להר גריזים ולהר עיבל יתר מששים מול ע"כ ותימא לומר דפליגי במציאות. ונ"ל דלא פליגי דאף הירושלמי סובר דאין מהירדן להר גריזים כי אם ששים מיל אלא דאיהו קחשיב גם החזרה דמקרא דיהושע משמע דלנו בלילה שלאחר שעברו הירדן בגלגל שהוא סמוך אצל הירדן דכתיב והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון ויתנו בגלגל בקצה מזרח יריחו וכתיב וישאו י"ב אבנים כשאר דבר ה' וגו' ויעברו עמם אל המלין ויניחום שם. והיינו המלון שלנו בו הלילה כמפרש שם לעיל מיני'. וכתיב בתרי' ואת י"ב האבני' האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל. ש"מ שחזרו מה"ג וה"ט בו ביום ולנו סמוך לירדן. והיינו ק"ך מיל. ועוד ראיה שחזרו לגלגל בו ביום שהרי בגלגל נמולו כמפורש בקרא וכתיב וישבו תחתם במתנה עד חיותם וכתיב בתרי' ויחנו ב"י בגלגל ויעשו את הפסח בי"ד ש"מ שבעשרה בניסן יום עברם הירדן נמולו שיש ג' ימים עד י"ד. ובבבלי לא קחשי' כי אם ההליכ'. והבן כי דבר נאה ומתקבל הוא: