1
פתר לה כר"א בן מתיא וכו'. בבבלי בפרקין משני מיבעיא ליה לכדר"ש שאסור לזבוח פסחו בבמת יחיד וכתבו תוס' הוה מצי למימר דאיצטריך שאין היחיד מכריע ע"כ והיינו כדמשני בסוגיין ואינו מחוור כיון דלא קי"ל כר"א בן מתיא הלכך לא משני הש"ס דר' יוסי דהכא דהלכתא כוותיה סובר כר"א אבל הלכתא כוותיה דר"ש בהא וכדפסק הרמב"ם בריש ה' ק"פ הלכך מוקמיה לדר"י כוותיה: