1
הוון בעי מימר בשלא הפר האב וכו'. עיי' בקונט'. וא"ת כשהארוס מיפר חלקו מאי נתרוקן רשות לבעל דקאמר וי"ל דה"ק אף שמת האב לא נתבטל רשותו וא"ת ק"ו הוא למה בשלא היפר האב לא נתרוקן רשות לבעל כ"ש כשהפר האב דאיקלש נדרא וי"ל קסברי האב מיגז גייז וכיון דכבר נתבטל המחצ' אמרי' נתרוקן רשות לבעל:
2
הדא אמרה אפילו לא היפר האב וכו'. עיי' בקונט'. וא"ת דלמא לכך צריך הבעל להפר עד שלא תכנס לרשותו שאין הבעל מיפר בקודמין דכתיב ואם בית אישה נדרה וי"ל דלא מוקמי' קרא אלא שאין הבעל יכול להפר לחוד בקודמין אבל הכא שכבר היפר האב אס"ד בשהפר האב ומת נתרוקן רשות לארוס כ"ש לבעל ממש: