1
ע"ד דר"מ מטמא שני לחמים. נראה דהיינו טעמא דהשולחן ראשון והלחם שעליו שני והקנים המפסיקין בין לחם ראשון לשני כדתנן במנחות פרק י"ד הוא שלישי והלחם השני רביעי אך קשה הא לא נגעו הקנים בלחם התחתון ואין לומר שנגע בסניפין אם כן היה ראוי לטמא כל הלחמים כולן ומפני כך פירשתי בקונטרס בענין אחר וצ"ל דאיירי בשבת שהיו הלחם כולן מונחים על השלחן בלא קנים כדתנן התם במנחות אך קשה הא תנן הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש ואפי' אין לו תוך וי"ל וצ"ע: