רב הונא אכל פשוט כל שבעה. דברים אלו דברי תימה הם ונראה לי דהכי גרס ר"ח אכלא פשוט כל ז' וה"פ לא תקשי לך ליחשוב נמי דיש בשמחה מה שאין בראייה שהשמחה יש לה תשלומין כל שבעה מה שאין כן בראייה וכ"ה בתוספתא ומביאה תוס' במכלתין דף ו' ע"ב לכך קאמר דאכלהו פשוט ליה לתנא דהך ברייתא דיש להן תשלומין כל שבעה וכן כתבו תוספות שם ושמעתתא שלנו דלא גריס ליה ס"ל גם באינך יש להן תשלומין ע"כ אך קשה לי מי איכא מאן דאמר דחגיגה אין לה תשלומין כל שבעה והרי מתני' היא ומאי סלקא דעתיה דהתוס' להקשות מתוספתא זו דמשבשתא היא ואם נאמר כוונת התוספתא דשמחה נוהגת כל שבעה היינו אפילו שמח בראשון חייב לשמוח בשני דשמחה כל יומא איתא אם כן קשיא מאי מתרצי דס"ל בכלן דיש להן תשלומין וכו' הא אין ראייה וחגיגה נוהגת אלא ביום טוב הראשון ואפשר דה"פ כיון שיש להן תשלומין כל שבעה מיהת לא פריך משמחה דנוהגת כל שבעה ודוחק וצ"ע: