1
הכחות נאצרים הם באוצר האומה מדור לדור, אמנם מתחלפים הם לפעמים מצורה לצורה. תפילות האבות נעשות כח פועל ברורים, בעל אידיאלים ברורים, בנשמת הבנים בבוא עתם. וצריכה התפילה להתחדש אחר כך על גבי האידיאלים הברורים וכחות החיים החמושים, ובזה גונזים אוצרות חיים אדירים לבנים בדורות הבאים. כשהתפילה אינה פוסקת, היא מחיה את האידיאלים תמיד, ומעדנת את כח החיים שבחיים הפועלים. וכשם שהיא מפראתם ביחש העתיד, ככה היא ממשיכה אליהם את כל העילוי של העבר. במובן התפילה מונח כל האורך, הרוחב, העומק והגובה שלה, כל ערכיה, כל הגורמים בחיים, ברעיון, בדעה ובהגיון, בעבודת רוח ובעבודת כפים, להגלימה ולהחיותה, להמשיכה ולמשוך ממנה את נחלי החיים לכל עם נברא, לכל דור נולד, ולכל יצור חי בהווה. כל הנשמה תהלל יה הללויה.