1
כשהתשוקה הרוחנית מתגברת הרבה באדם, ומוציאה אותו חוץ מהמידה הראויה לו על פי קישורו הראוי עם העולם, טוב לו אז לעסוק בדברים מוחשיים, בחכמות מעשיות, ובתורה המעשית, במחשבות המראות את החובה ואת התועלת של הקישור אל החיים המעשיים. ואז, אחרי שביעה הגונה מהטוב הרוחני, תהיה לו הפגישה בעולם המעשה רק להועיל לבסס את נטייותיו הרוחניות. אבל יכיר וידע, כי אי אפשר להסתכלות מעשית לבדה, וכן לעולם המעשי כשהוא לעצמו, אפילו כשיהיה ערוך ומסודר בכל תיקון וסידור, להיות מקור חיים לאדם, שנשמתו מתעלה הרבה מאד על כל אלה הגבולים שכל תוכני המעשים גדורים בהם, והכרח הוא לקשר את האדם בקישור תדירי עם העליוניות שבהויה, עם רוממות הרוחניות, שיסוד יסודות הכל הוא כל התוכן של האורה האלהית, לכל עושר סעיפיה.