שנת תרע"א. לברית מילה
במ"ר לך לך ויפול אברהם על פניו ר' פינחס בשם ר"ל שתי פעמים כתיב נפילה על פניו וכנגדן ניטלה מילה מבניו שתי פעמים ולהבין הדברים, דכפי הנראה ממאמר זה שחסרון הי' אצלו ולכך נענש שניטלה מילה מבניו, והלא הי' הכרח ליפול כי לא הי' יכול לעמוד, אך הענין דהנה כתיב ויעש כן אהרן ואחז"ל מגיד שבחו של אהרן שלא שינה, והדבר יפלא וכי תעלה על דעתך שישנה, אך אמרו צדיקים ע"ז שלא בא לו שום התפעלות רק קיים המצוה כפשוטו, והענין דכשאדם מרגיש בעצמו מה אז מתבטל במציאות, אבל כשאינו בעצמו כלום א"כ אין לו מה שיתבטל:
והנה אמרו חז"ל גדול מה שנאמר במרע"ה ממה שנאמר באברהם דבאברהם כתיב ואנכי עפר ואפר ובמרע"ה כתיב ונחנו מה, והפי' דעפר ואפר יש לו מציאות בצד מה, וזהו שבחו של אהרן שלא שינה שאמרו ונחנו מה שלא הי' לו שום מציאות שיתבטל ואם הי' אברהם ג"כ בבחי' הזאת שלא יהי' לו שום מציאות לא הי' נופל על פניו וא"כ זה שנפל על פניו הי' חסרון בצד מה ולכך נענש שניטלה מילה מבניו שתי פעמים:
ויעש אברהם משתה גדול ר"י ב"ר סימון אמר גדול העולמים הי' שם כו' נראה שהי' קשה להמדרש הנה אכילה מתייחס לקו הימין וסימנך אין התנוק יכול לקרוא אבא עד שיטעום טעם דגן שתי' מתייחס לקו השמאל וסימנך ימין המשומר וגדולה הוא מקו הימין והוא חסד מדתו של אברהם התפשטות ממעלה למטה, ושתי' הוא היפוך זה, ושתי' מעורר לאדם שמחה וריקוד והוא ממטה למעלה וא"כ לא שייך בזה לשון גדול, וע"ז אמר ר"י בר"ס גדול העולמים כו' וכן הי' קשה להמ"ר בסעודת אסתר ומתרץ גדולי עולם הי' שם ובמ"ר ויחי ויעלו עמו גם רכב גם פרשים וגו' אר"י גדול העולמים הי' שם וכתב המ"כ דדייק לה מתיבת גם לרבות פמליא של מעלה יע"ש ולי נראה דדייק לה מסיפא דקרא דכתיב ויספדו שם מספד גדול, והי' קשה לו להמדרש דענין הספד הוא להעלות המת ממטה למעלה, ובמפרשים הרמז ע"ז אגרא דהספדא דלוי', וא"כ אין שייך לשון גדול לכן דרש כנ"ל והבן: