שנת תרע"ט.
ויצא קין וגו' וישב בארץ נוד קדמת עדן וברש"י ומצינו רוח מזרחית קולטת בכל מקום את הרוצחים שנאמר אז יבדיל משה וגו' מזרחה שמש, ויש להבין מה ראי' משם, ששם עדיין לא נכנסו לעבר הירדן מערבה, ובהכרח הי' לו להבדיל רק מעבר המזרחי, והרי אח"כ כשעברו את הירדן הפרישו גם שלש ערים בעבר הירדן מערבה, ואולי משום דעבר המזרחי לא הי' אלא של שני שבטים וחצי ומ"מ הפריש שלש ערים כמו מעבר המערבי שהי' גדולה של תשעת וחצי המטה, ואמרו הטעם משום דמזרח ראוי ביותר לקליטה, אך בטעמו של השויית ערי מקלט אמרו ז"ל משום דבגלעד נפישי רוצחים וא"כ אין ראי' משם:
ונראה דלוטה בזה טעם פנימי עפ"מ שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה בענין ערי מקלט של רוצח מחמת שחטא בחיים אבד את חיותו ומש"ה אין לו דמים ותקנת ערי מקלט היא שעכ"פ ישיג חיים חדשים באמצעות הלויים שמהותם כשמם דבקים ונלוים לשמים וכל עבודתם היא בשיר ודבקות, והוא באשר נטפל אליהם שואב באמצעותם חיים חדשים, וע"כ כשיצא מעיר מקלטו שוב אין לו דמים עכ"ד, וממוצא הדברים ששורש חיים שהי' לו מכבר נסתלק ממנו והוא שצריך לשאוב חיים חדשים משורש אחר וכאלו נעשה ברי' חדשה, ובזה פרשנו דברי הזוה"ק שבקצת מקומות שלחטא הידוע אינו מועיל תשובה, היינו משום דאמרו ז"ל שהוא כאלו שפך דמים, וא"כ תשובה בפשיטות שהוא לשוב למקומו הראשון זהו שאין לו, אבל מ"מ יש לו תקנה להתחיל מחדש כאלו היום נולד, זה ודאי מועיל, ולא גרע מגר שנתגייר שהוא כקטן שנולד דמי, וא"כ זה שהתחיל מחדש טל תורה מחייהו ושואב חיים חדשים באמצעות התורה, וזהו שבאריז"ל שעיקר תשובה היא עסק התורה:
ונראה שגם זהו מסגולת שבת עפ"י דברי אור החיים בראשית, שכל הבריאה הי' רק עד לשבת, ובשבת חוזרין לשורשם ומתחדש הבריאה עוד לכל השבוע וכך נוהג כל ימי עולם, א"כ כל שבת שב הכל לשורשו וחוזר ומתחדש עכ"ד, ויש להוסיף ולומר שלדבר זה רומז הלחם הפנים והבזיכין שמסלקין הישן ומסדרין החדש, ותוכפין שלא יהי' השלחן רגע אחד בלי לחם ולת"ק אלו מושכין ואלו מניחין טפחו של זה בצד טפחו של זה, שלחם הפנים ממנו ימצא המזונות וחיות לכל העולם, ובשבת שהכל שב למקורו ע"כ מסלקין הלחם שהוא המזונות והחיים, אבל מסדרין תיכף החדשים, שהוא רומז לחידוש החיים, ואם הי' השלחן רגע אחד בלי לחם, הי' פסיקת החיות לגמרי, ובאשר שבשבת לעולם הוא חידוש הבריאה והחיות ע"כ שמירת השבת היא תיקון גם לחטא ההיא:
ולפי האמור יש לפרש הא דרוח מזרחית קולטת את הרוצחים, דהנה במדרש ואתחנן מהו מזרחה שמש אמר ר' יוסי בר חנינא א"ל הקב"ה למשה הזרח שמש לרוצח ונתת לו מקלט שיגלה לשם שלא יאבד בעון הרציחה כשם שהשמש הזה מאיר לעולם עכ"ל, פי' כמו השמש מאיר אחר אפיסת האור שבלילה שמתחיל לסבב מחדש ואיננו נסתייע מאור של אתמול כלל, כן יהי' ענין הרוצח וכנ"ל, והנה באשר הארץ היא כדורית בכל מקום תחילת זריחת השמש הוא מזרח לו ובכל מקום שבעולם הוא מזרח למה שלפניו ומערב למה שלאחריו, וא"כ לא יצדק לומר רוח מזרחית אלא בכל מקום ומקום תחילת זריחת השמש, והיא היא הקולטת את הרוצח, הכוונה התחלה חדשה לראות א"ע כאלו יוצא מתוך אפילה ושואב אור חדש, וזה שמביא ראי' ממשה שכתב שמה "מזרחה שמש" שבפשיטות תיבות הללו מיותרים שמאחר שהזכיר את שמות הערים ולאיזה שבט הם, הרי הם נודע שהם בעבר הירדן מזרחי, אלא תיבות הללו באין לרמוז כדברי המדרש הנ"ל שיזרח שמש לרוצח וכפי' הנ"ל, וזה עצמו הוא הענין כאן שכתב קדמת עדן היינו להתחיל לגמרי לחיות מחדש וזה עצמו הי' רמז לאדה"ר שנתגרש לשם, היינו אעפ"י שנאמר כי ביום אכלך ממנו מות תמות, ואף שלא מת באותו יום ממש, פירשו ז"ל שהוא בן מות, והיינו שאבד את שורש חיותו, ונרמז לו תקנתו שיתחיל מחדש חיים חדשים, ולו השכיל קין לעשות כן, הי' לו ג"כ תקנה כאדה"ר שאמרו ז"ל שחסיד גדול הי' ונתתקן בסוד אדם ר"ת אדם דוד משיח כנודע, אבל קין לא נתתקן שהרי יצא בהכנעה כגונב דעת העליונה כברש"י: