אבל בבחינת המקיפים הוא בהיפוך כי אור הזעיר אנפין שהוא יחוד הכלים בבחינת יחודא עילאה אשר המה יחודו יתברך בעצמותו הלא בחינת יחוד הכלים בעצמותם אינם יכולים להתגלות בבחינת יחודא תתאה שהוא גילוי יחוד הנבראים כי אם יחוד זעיר אנפין הוא מקיפם מכל צד שלא יהיו נתגלים לבחינת נפרד ושיהא יכול להאיר בתוכם יחודו מצד הבדלת כליהם אבל באמת הבדלת כליהם המה רק מצד ההסתרה אבל בעצם הכל הוא בבחינת עצמותו כמו שכתוב אני הוי"ה הוא שמי בלי פרודא כלל מצד כח זה הוא עושה כליהם הכנה לקבל אור היחוד בבחינתם וכידוע שהמקיף הוא שמירה מן החיצונים כי מצד הסתרתם וחילוקי הדרגין הלא נגלים לבחינת יש בכל פרט נמצא שבזה יכולים להתאחז החיצונים אבל מצד המקיף דהיינו כח עצם יחודו יתברך אשר מצד עצם יחודו יתברך המה מתאחדים בעצם כח הנסתר של אלו הכלים דוחה את החיצונים ועוד זאת שעושה אותם כלי לקבל אור יחודו יתברך בבחינת פנימיותם ועל כח יחודו יתברך בבחינת כלים שהם הספירות אשר אצלו לאו מכל אילין מדות כלל ואין שייך בו יתברך מדות אך מצד כוחו הפלא נעשים מדות דהיינו שמאיר עליהם אור השוואתו יתברך בבחינת פלא שיהיו מתגלים בבחינת כח חילוק דרגין וכמבואר לעיל:
ולכן כח זה הפלא הרי אינו נגלה בכלי המדות בבחינת התגלות כי אם היה מתגלה הלא לא היו נערכים בבחינת כלים כלל כי אם כחו הפלא הוא בבחינת מקיף עליהם דהיינו שאין לתאר כלים מצד עצמותו ואופני הכלים בבחינתם של כל אחד ואחד דהיינו חכמה וחסד מפני איזה טעם יהיה נמצא החכמה והחסד באופן זה דייקא והתקשרותם זה בזה הכל הוא בבחינת פלא אשר לא תושג זה בבחינת השגה בבחינת פנימיות יחודם המתגלה בתוכם דהיינו קישורם ויחודם הנגלה בבחינת פנימיות החכמה והחסד אשר נגלה בתוכם יחודו יתברך כי אם כח כליהם הוא בבחינת פלא וכח נסתר והוא מצד רצונו יתברך שאינו מושג בשום חכמה ושכל נמצא כח זה הוא מקיף עליהם ועל כח הפלא הזה שהוא רצונו יתברך מקיף בחינת עתיק שהוא רישא דלא אתידע דהיינו כי אמת שכל הבחינות הנזכרים לעיל המה מצד רצונו יתברך בבחינת פלא אבל הרצון הזה שהוא הפלא אינו בבחינת השגה כי איך לתאר אליו רצון המורה על איזה התפעלות בבחינת השתנות בכחו יתברך גם בחינת פלא לא יתואר כי אם על שני בחינות דהיינו למשל התקשרות הנפש עם הגוף הוא בבחינת פלא כמאמר ומפליא לעשות שמקשר הגשמיות ברוחניות אשר המה אינם בגדר אחד ורחוקים ונבדלים באין ערך זה לזה ואף על פי כן מתקשרים הוא פלא וכן המה כל הפלאים בקישור העולמות ובהתגלותם הוא בחינת פלא איך יתהוה הגבול מבלתי בעל גבול:
וכמו שכתוב נפלאים מעשיך נמצא כל הפלא הוא מצד שני בחינות מהופכים ואף על פי כן יתקשרו אבל מאחר שהוא לבדו יתברך ואין לתאר אליו יתברך שום בחינה מצד כוחו יתברך אשר הוא לבדו יתברך אי אפשר לתאר אליו יתברך אפילו בחינת פלא וגם איזה רצון נמצא כח הפלא הזה אינו מושג ולא ידיעא מקור מוצאו כי אם מצד כח השוואתו יתברך אשר לא נודע ולא קיימא לאודעא נתגלה מאתו כח הפלא נמצא כוחו זה מקיף לכח הפלא וכח זה נקרא עתיק יומין דהיינו שנעתק מבחינת יומין שהוא ההתגלות שהוא אינו בערך ידיעה כלל אפילו לתארו בשם פלא וכמאמרהכתוב הממני יפלא כל דבר כי בחינת פלא סובל שני פירושים דהיינו כי פלא הוא לשון מכוסה כמו כי יפלא ממך דבר וכתרגומו ארי יתכסי וגם פלא הוא פלאות דהיינו שיהיו שני הפכים בנושא אחד הוא פלא ובאמת שני הפירושים הן אחד כי מצד הכיסוי שאינו מושג הוא פלא דהיינו מצד הסתר כוחו יתברך בבחינת בריאת העולמות הנגלים ליש הוא פלא איך יהיה נגלה מאין סוף יתברך אשר אין זולתו ואיך יהיה נגלה ממנו הזולת נמצא כל הפלא הזה הוא מצד ההסתרה של בחינת כלים הנגלים לגבי דידן אבל לגביה יתברך אשר לפניו נגלו כל תעלומות מצד כחו השוה והשלם אשר אינו בערך העולמות כלל ואינו בערך ידיעה כלל ולפניו נגלו כל תעלומות לכן אין פלא אצלו כלל:
וזהו מה שאמר הממני יפלא כל דבר מצד כי אני הוי"ה אלק"י כל בשר שהוא כח של כל בשר אפילו בבחינת חיצוניותם דייקא הכל הוא עצמותו יתברך לכן הממני יפלא כל דבר דהיינו שלא נכסה מאתו שום דבר כי הכל הוא עצמותו יתברך לכן אינו אצלו פלא כלל נמצא שדווקא כל היותר חיצון שבכלים הוא בחינת עתיק שאינו בערך פלא ומקיפו מקיף על כל הבחינות הנזכרים לעיל דייקא ובחינת המקיף שלו הוא דייקא על חיצוניות יותר כי מקיף הזעיר אנפין שהוא יחודו יתברך אין לתארו כי אם מצד היחוד דהיינו כשהעולמות מתייחדים כח יחוד הזה הוא בחינת מקיף ונסתר דהיינו שעל ידי חכמה והבנה בבחינת השגה אי אפשר להשיג עצם יחודו ונשאר בבחינת מקיף וזה שאי אפשר להתגלות בבחינת כלים בבחינת פנימיות נשאר בבחינת מקיף כל זה הוא בעת היחוד בבחינת השגת כל אחד ואחד בבחינת שיעורא דיליה אבל שלא בעת היחוד הרי נגלים העולמות בבחינת יש ואין לתאר שיחודו יתברך שאינו יכול להתגלות בתוך הכלי נשאר מקיף מאחר שהכלי היא אינה בערך היחוד כלל הרי אין לתארו בבחינת מקיף כמו למשל החכם המשפיע חכמתו להמקבל כל מה שיכול המקבל לתפוס בשכלו נקרא פנימי ומה שאינו יכול להשיג נקרא בחינת מקיף עליו אבל מי שאינו מקבל ואינו תופס השכל של החכם ואינו מתחבר אל החכם אין שייך לומר שעצם החכמה של החכם מקיפו מאחר שרחוק ממנו לגמרי וכן הוא בנמשל ממש כנזכר לעיל:
אבל מקיף של אריך אנפין שהוא הפלא הוא דייקא מצד הכלים בעצמם וכמו שכתוב נפלאות עשה נפלאים מעשיך דהיינו שהתגלות כח המקיף הוא דייקא בבחינת חיצוניות הכלים והתגלות זה המקיף הוא מצד פעולת הכלים מכוחו יתברך והתהוותם מאין ליש אבל עצם הכלים עצמם אשר המה מכוחו יתברך בעצמותו השווה שלא בבחינת פלא כאשר תעיין יותר ותעמיק יותר בכח השוואתו יתברך אשר אין שייך פלא כי מחמת כחו אשר אינו בערך ידיעה הוא יתברך שוה בכל ואין פלא לנגדו הכלים מחמת כח השוואתו יתברך נמצא שכח זה נגלה מקיפו בבחינת הכלים דייקא אשר שורשם הוא מעצמותו יתברך הוא כל יכול מצד כח השתוותו יתברך בהשוואה גמורה אשר מצד שורשם המה הכל בבחינה אחת ממש ואיך ומה הוא בבחינת ידיעה לא קיימא ולא אתיידע כלל ושורש בחינת זה העתיק הוא ממלכות דאין סוף יתברך בסוד מה שכתוב מלכותך מלכות כל עולמים כי שורש הכלים הם מצד מלכות כידוע שהכלים של בריאה יצירה עשיה הוא על ידי כח מלכותו יתברך בבחינת מלכות דאצילות דהיינו שמתארים הגילוי בבחינת כלי האצילות הנקרא בשם זעיר אנפין אשר מצד בחינת הכלים דאצילות המתייחדים ביחוד אחד לכן כח גילוי הכלים בבריאה יצירה עשיה מקבלת מאלו הכלים ובחינת יחודם הוא למטה מבחינת הכלים דאצילות אבל שורש גילוי הכלים הוא מצד גילוי עצמותו יתברך הנקרא בשם מלכות דאין סוף יתברך שהוא גילוי עצמותו יתברך מצד כח השוואתו יתברך ודי למבין: