והנה כל בחינות היחוד וההתקשרות ההוא נקרא אחור באחור כמבואר לעיל כי היחוד זה הוא בבחינת מעין דהיינו היחוד הנמשך בתתאין הוא בכדי לחבר הגילוי שבבחינת בריאה יצירה עשיה אליו ולהדמותם ביחודא חד מעין יחודו וכמאמר הזוהר כגוונא דאינון מתייחדין לעילא אוף הכי איהי אתייחדת לתתא ברזא דאחד למהוי חד לקבל חד דהיינו שיהיה נגלה יחודו יתברך בבחינת יחודא עילאה לייחד גם כן הדרגין בערכם מעין יחודו יתברך דהיינו שיהיו בטלים לגביה יתברך וזהו נקרא יחודא תתאה ולכן דייק הזוהר חד לקבל חד דהיינו שהיחוד בבחינת תתאין היא לקבל חד בבחינת יחודא עילאה אבל המה שני בחינות רק שזהו מעין ולכן הוא ברזא דאחד כי בחינת האחד מצד אמיתיתו הוא ברזא שהוא סוד שלא נגלה עצם יחודו יתברך רק על ידי בחינת הדרגין:
והנה בבחינת יחודא תתאה יש כמה בחינות כאשר הביטול היא בכללות דהיינו בבחינת עול מלכות שמים בבחינת אמונה נקרא נקודה תחת יסוד דהיינו שככה גם כן התקשרות יחודו יתברך בכלל בבחינת התקשרות וכאשר בחינת יחודם של תתאין בהתבוננות בגדולתו בכדי להתקשר אליו יתברך אז מתעוררין גם כן מדותיו יתברך בבחינת נצח הוד יסוד להתקשר לבחינת מלכותו שהוא הגילוי על פי הסכם חזק וכאשר באו על ידי התבוננותם אהבה ויראה ורעותא דלבא אז כביכול נתעוררו כח מדותיו להתקשר בבחינת גילוי השפעתו בבחינת תפארתו וכאשר מתבוננים יותר דהיינו שמבינים אחדותו יתברך אשר אין זולתו כלל בבחינת אני הוי"ה לא שניתי אז כביכול מתאחד ומתקשר חכמתו ובינתו ודעתו שבבחינת יחודא עילאה בבחינת חכמה בינה דעת שביחודא תתאה במהות אחד ואז מדותיו יתברך עם הגילוי שהוא מדת מלכותו יתברך שווין בקומתן אבל כל זה נקרא אחור באחור כי עדיין אינם נגלים מהות אחד כי אם כגוונא דלעילא ולמהוי חד לקבל חד דייקא כנזכר לעיל אבל לא בבחינת יחוד ממש כי אם במעין ודמיון כמאמר הכתוב וביד הנביאים אדמה כי בבחינת יחודא תתאה נקראת מדת מלכותו יתברך בשם כ"ה דהיינו שנותנת דמיון בבחינת יחוד הנבראים להתייחד כעין יחודא עילאה אבל לא ממש ביחודא חד דהיינו התגלות יחודו במלאכים מחנה מיכא"ל וגבריא"ל שבטלים אליו יתברך אבל בטילותם ויחודם אליו יתברך אינם בעצם היחוד כי המה נראים מצד מהותם ליש גמור אך שבטלים ליחודו יתברך וכמו שכתוב וצבא השמים לך משתחווים שמהותם העיקרית נראים לבחינת יש רק שבטלים אליו יתברך ומתייחדים לאחד וכענין היחוד שבהיכלות שמתקשרים דא בדא ומשתלבין דא בדא כעין יחוד שבאצילות אבל לא בערך יחוד האצילות במהותו אשר בבחינת אצילות איהו וחיוהי וגרמוהי חד ממש באופן שאינם נגלים למהות בפני עצמם ולכוחות מחולקים כי אם מתייחדים כל הכחות לכח אחד בעצמותו אבל הם נערכים במהותם לבדם לכחות מחולקים כי אם שמתייחדים בכחותיהם בבחינת ביטול ולכן נקרא יחוד הזה בבחינת אחור באחור כי עיקרו של יחוד האצילות בבחינת זעיר אנפין המה ממש ביחוד אחד פונים למהות עצמותו יתברך באין מהות נבדל כלל וכל בחינת הערכות כליהם שהמה חכמה ומדות המה להם בבחינת אחוריים וכמבואר לעיל ובחינת יחודם בבריאה יצירה עשיה עיקר מהותם הוא החילוק דרגין במהותם של כל אחד ואחד כי אם שמתקשרים ביחודו יתברך בכדי להשוות יחודו יתברך בבחינת כליהם בערך התגלותם מצד הבדלתם בגדרם אשר רחוקים זה מזה כי אם יחודם הוא בבחינת הארה לבד אבל לא בעצם דהיינו שמאיר אור יחודו עליהם לייחדם בערכם על ידי שורשם שהמה הכל אחד אבל לא בגילוי מהותם.
והנה כל תכלית כוונת הבריאה הוא למהווי אחד באחד ממש ולא בבחינת חד לקבל חד כו' דהיינו שיהיו משתווים ממש כאשר המה מצד אמיתיותם בשרשם בכחו השוה הרי כל הנמצאים ממנו הכל הוא בהשוואה גמורה נמצא בעצם המה הכל אחד מצד אמיתיותו יתברך אשר אין עוד מלבדו והנה בכדי לייחדם אחד באחד הנקרא פנים בפנים דהיינו שיתגלה הפנימיות של מדת מלכותו יתברך יחוד זה נעשה על ידי התגלות כחו הפלא אשר מצד הפלא המה הכל מהות אחד ממש כחו יתברך בעצמותו וכח הגילוי שבעצמותו כח אחד להם דהיינו כחו לבדו יתברך אך מקודם צריך לייחדם בבחינת אחור באחור דהיינו להמשיך יחודו יתברך בבחינת גילוי הנבראים ולהדמותם אליו יתברך בבחינת ביטולם כי אם לא יהיה החיבור והזיווג בבחינת אחור באחור תחילה הנה מאחר שבחינת הגבול הוא בבחינתו בבחינת נפרד ונבדל ממהות יחודו יתברך מצד התגלותם אשר לחלק יצאו דייקא המה אינם בערך לקבל יחודו יתברך בבחינת פנים בפנים אשר המה בגילוים מהופכים ממש אשר על כן צריך הכנה מקודם לעשותם כלים בביטולם זה בכדי שלא יהיו מתגלים לנפרדים גמורים כי אם לגלות יחודו בהם אשר אינם מהות נבדל באמת ולהיותם בטלים ממהותם שבבחינת נפרד ואז יהיו כלים לקבל אור יחודו יתברך בפנימיות ממש למהוי אחד באחד: