Sha'ar HaEmunah VeYesod HaChasidut, Entrance to the Gate of Beit Yaakov 1

שער היראה הוא האמונה, והיראה היא כלי קבול לתורה. Preparing the Vessels - Fear and Faith
In this first chapter, R. Gershon Henokh discusses the interrelationship of faith, fear of God, and the Torah. Faith, he explains, underlies the fear of God, while the fear of God provides a setting for one’s faith. On the simplest level, this means that the belief in God leads one to fear him, which motivates a person to observe the Torah’s commandments. Seen from a different perspective, fear of God delineates a person’s actions, and helps him express his faith. However, the fear that the author posits here is not mere fear of Divine punishment or retribution, whether in this world or the next, which the Zohar defines as a lower type of fear. Rather, it is a fear born out of an awareness of God’s absolute transcendence. Thus, it would more accurately be called an “awareness” or “awe” of Divinity. The Zohar identifies this as the “higher” fear. This awareness is the first step toward the higher goal of enlightenment.

ראשית חכמה יראת ה' (תהילים קי״א:י׳) והוא שיראת ה' הוא הכלי קבול לקבל התורה, וכמ"ש (ישעיהו ל״ג:ו׳) יראת ה' היא אוצרו וכדאיתא במס' שבת (דף לא.) אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונת זה סדר זרעים, וכדפירשו התוס' ז"ל שמאמין בחי העולמים וזורע, והוא מדברי המדרש תהלים (מזמור יט) על פסוק עדות ה' נאמנה, ומסיים שם בש"ס ואפילו הכי אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא. והענין שראשית הדין הוא על אמונה, שאמונה הוא שורש היראה, ויראה היא הכלי להחזיק האמונה. ששורש היראה הוא מאמונה, שמאמין האדם בהש"י, ועל ידי האמונה שמאמין בהפלגת יכלתו ורוממותו, וכדאיתא בהקדמת זה"ק (דף יא:) בראשית ברא אלהים הדא היא פקודא קדמאה דכלא ואקרי פקודא דא יראת ה' דאקרי ראשית דכתיב (תהילים קי״א:י׳) ראשית חכמה יראת ה' (משלי א׳:ז׳) יראת ה' ראשית דעת, בגין דמלה דא ראשית אקרי ודא איהי תרעא לאעלא גו מהימנותא ועל פקודא דא אתקיים כל עלמא, יראה אתפרש לתלת סטרין, תריין מנייהו לית בהו עקרא כדקא יאות וחד עקרא דיראה. אית בר נש דדחיל מקב"ה בגין דייחון בנוהי ולא ימותון או דדחיל מעונשא דגופא או ממונא ועל דא דחיל ליה תדיר, אשתכח יראה דאיהו דחיל לקוב"ה לא שוי לעקרא. אית בר נש דדחיל מן קב"ה בגין דדחיל מעונשא דההוא עלמא ועונשא דגיהנם. תרין אלין לאו עקרא דיראה אינון ושרשא דיליה. יראה דאיהי עקרא למדחל בר נש למאריה בגין דאיהו רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין וכלא קמיה כלא חשיבין כמה דאתמר וכל דיירי ארעא כלא חשיבין (דניאל ד) ולשואה רעותיה בההוא אתר דאקרי יראה: “The beginning of wisdom is the fear of God.” (Tehillim 111:10) The consciousness called the fear of God is the vessel a person needs to receive the Torah,¹⁷⁸On a simple level, “receiving the Torah,” means “observing the commandments”; on a deeper level, it means perceiving the very root of the Torah, which is a revelation of God. as it is written (Yeshayahu 33:6), “The fear of God is His storehouse,”¹⁷⁹That is, the fear of God holds and stores something; in this case, the Torah. and, as the first part of this verse says, “He shall be the stability (emunah) of your times.”¹⁸⁰The entire verse reads: “He shall be the stability of your times, a store of salvation, wisdom and knowledge, the fear of God is His storehouse” (Yeshayahu, 33:6). The Talmud (BT Shabbat 31a) regards each of the attributes as hinting to another order of the Mishnah: “Stability-Faith” - Zera’im (Seeds); “Your times” – Moed (Festival); “Strength” – Nashim (Women); “Salvation” – Nezikin (Damages); “Wisdom” – Kodoshim (Holy Things) and “knowledge” –Tehorot (Purities). The order of Zera’im deals with the laws of planting, harvesting, tithes, etc. It is alluded to by the word “emunah” (meaning both faith and stability) because a person with faith in God will plant. (See, Tosefot, ibid., who cites the Jerusalem Talmud.) There is a deeper relationship between these two uses of the word, as well. In Judaism, in general, faith is not necessarily an abstract feeling or concept, but a level of stability and unwavering commitment, in the sense of “faithfulness.” “Nevertheless,” says the Talmud, “without the fear of God as a storehouse, one has nothing.”¹⁸¹The last statement, “The fear of God is His storehouse,” does not hint at a particular body of knowledge or tract, but rather to the key ingredient needed in order to preserve the knowledge of all the preceding categories. Without the fear of God, or the intense awareness of God’s conduct of the world, joined with an understanding that God both rewards and punishes, the treasures will be lost. In other words, without the fear of God one cannot truly fulfill the Torah. The first consideration is faith,¹⁸²The verse from Yeshayahu begins with a reference to emunah (stability, faith) and ends with a reference to fear of God (the storehouse). This alludes to the author’s statement above, that faith precedes fear, while fear gives context to faith. which is the root of the fear of God, whereas the fear of God is the vessel which holds faith. But what kind of faith are we talking about? It is the kind in which a person believes that God is all-powerful and exalted. On this, the Zohar writes:¹⁸³Introduction, 11b.“In the beginning God created…” This is the very first commandment, which is called, “Fear of God.” The fear of God is called, “the beginning,” as it is written, “The beginning of wisdom is the fear of God,” and (Mishlei 1:7), “The fear of God is the beginning of knowledge.” It is the gate one must enter in order to arrive at faith.¹⁸⁴The reader may notice a contradiction here. Above, R. Gershon Henokh stated that faith preceeds fear of God; here, the Zohar states that fear of God precedes faith. As will become clear below, there are two types of faith: a deep, inner certainty in God’s existence, which leads to fear andn awe of Him, and a higher type of faith, which actually transcends the limited intellect and the duality of this world, which is the result of this type of fear. In this way, the whole world depends on this commandment. There are three aspects to the fear of God. The first two lack a correct foundation, which the third one has. The first kind is when a person fears God in order that He not bring harm upon his children,¹⁸⁵In retribution for the father’s own sins. or in order not to personally suffer physical retribution or financial loss.¹⁸⁶Such as on account of his transgressions. He fears God constantly for these reasons, yet his fear lacks a foundation. The second kind is when person fears God in order not to suffer punishment in the world-to-come or in Hell.¹⁸⁷Gehinom, more accurately translated as purgatory. These two kinds of fear are not true expressions of the fear of God. The third and true expression is when person fears God solely because He is the Great and Sovereign Ruler of the universe, the root and source of all the worlds, and that everything is considered as nothing before Him, as it is written (Daniel 4:32), “All the inhabitants of the world are considered as naught before Him.” One should place all of his desire on this place which is called “fear.”¹⁸⁸Notice how the author, using this passage from the Zohar, has changed the definition of fear. It is no longer centered upon the human being and his concerns, reducing God’s greatness in the process; rather, it opens a person to the absolute transcendence of God and takes him beyond his petty concerns – ultimately into a Divine realm that transcends logic and duality, as we will see below.

וענין יראה העיקרית הנזכר בזוה"ק, יראה זו היא העליונה שבמדרגות יראה. שיראה הוא הראשית והוא השער, ואף מי שאינו משיג להגיע ליראה השרשית, ג"כ צריך להתעצם ביראה, שליראה העיקרית אין בכח אדם להגיע רק אחר גודל התעצמות במדת יראה, עד שמגיע לשורש היראה. וכדאיתא בהקדמת תיקוני הזוהר (דף ה:) אחר שנחשב שם תשעה מדרגות ביראה שהם כולם בסדר המדרגות מתתא לעילא עד שמגיע לדרגא עשיראה ביראת ה' (מתחיל שם בדרגא חמישאה והם נחשבים במקומות הרבה בזוה"ק). אית יראה ואית יראה, לאו כל אפיא שוין, אית יראה דדחיל בר נש בגין דלא ילקה ליה ברצועה דאתמר בה והארץ היתה תהו ובהו מסטרא דאילנא דטוב ורע דאיהו ארעא ריקניא שפחה בישא כגוונא דחד מארבעה אבות נזיקין דאיהו הבור וכגוונא דבור דיוסף דאוקמוה עליה הברה. והבור רק, הברה נוקבא בישא בור דכורא ובור בגין דאיהו מתמן עליה אין בור ירא חטא בתר דלית ביה יראת ה'. מאן דאיהו דחיל מגו אורייתא דאיהו תפארת דמניה נפקת כגון דא איהו שקילא לגביה, ובגין דא אין כל יראה שוה, דהא יראת ה' היא מלכות דיליה כלילא מכל פקודי אורייתא, בגין דאיהו יראה דנפקת מגו תורה דאיהו עמודא דאמצעיתא דאיהו יקו"ק. דבגינה אוקמוה מארי מתניתין גדולה תורה שמביאה לאדם לידי מעשה, דאי בר נש לא ידע אורייתא ואגרא דפקודייא דיליה ועונשין דילה למאן דעבר על פקודייא ומאן הוא דברא אורייתא ומאן הוא דיהיב לה לישראל איך דחיל ליה ונטיר פקודוי, ובגין דא אמר דוד לשלמה בנו (ד"ה א' כח) דע את אלהי אביך ועבדהו דאי בר נש לא אשתמודע ההוא דיהיב ליה אורייתא ומני ליה לנטרא לה איך דחיל מניה ועביד פקודוי וכו': This passage from the Zohar discusses the highest level of the fear of God, which is the third form mentioned above.¹⁸⁹To fear God purely because He is the Great and Sovereign Ruler of the universe, knowing that all is in His hands, etc. But it also says that the fear of God is the beginning and the gateway. For one who does not attain this fundamental level of the fear of God must still make supreme efforts in the development of [lower levels of] fear, until he attains it; for the highest level can only be attained after earnest inner work and striving. The Tikkunei Zohar (5b) also enumerates the levels of the fear of God from below to above. In the Zohar’s discussion of the tenth level, it says:¹⁹⁰The following passage appeared in the first part of the introduction (chap. 1), and was explained at length there. There is fear, and there is [a higher] fear. Not all expressions of fear are equal. One person’s fear of God may largely be motivated by the fear of Divine punishment. Of this it is taught (Pirkei Avot 2:5), “An unlearned person cannot fear sin.” A person ignorant of the Torah does not have the basic information to know what to fear. A higher level is one who fears God based upon his knowledge of the Torah, which is Tiferet.¹⁹¹The central sefirah on the Kabbalistic “Tree of Life,” corresponding to the Torah and the Tetragrammaton. This kind of fear is equal to the Torah itself. For this reason, not all forms of the fear of God are the same. Thus, fear of the Lord is God’s own sovereignty and contains within it all of the commandments of the Torah, since it actually comes from the Torah itself, which is called the, “Middle Column,” which is the name, Havay’ah (the Tetragramaton, י-ה-ו-ה). Because of this, the authors of the Mishnah taught us, “Great is the Torah in that it brings man to action.” If man does not know the Torah, or the reward and punishment for keeping or transgressing its commandments, or the One who created the Torah and gives it to Israel, how then can he fear God and guard His commandments? For this reason David said to his son Shlomo, “Know the God of your fathers and serve Him.” For if one does not know the One who gave him the Torah and commanded him to guard it, how then can he fear Him and fulfill its commandments?¹⁹²Here, we see fear as motivating the observance of the commandments (as noted in the preface to Part 2, chapter 1, above). Later, though, R. Gershon Henokh will explain that it is precisely through the practical observance of the commandments that one can access a type of emunah that transcends the limitations of the intellect, and brings one into an incounter with God above the limitations of this world.