סליחות נוסח פולין, ליום חמישי ה׳

שַׁחַר קַמְתִּי לְהוֹדוֹת לְךָ אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי. וַאֲרַנֵּן לְךָ בֹּקֶר וְאוֹדִיעֲךָ חַטָּאתִי. תִּנָּתֶן לִי בָזֶה שָֹכָר לִפְעֻלָּתִי. נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

לְפָנִים זֹאת בְּיִשְֹרָאֵל מַקְרִיבֵי הַקָּרְבָּן. אִם חַטָּאַי כַּשָּׁנִי כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן. וַאֲדַדֶּה כָּל שְׁנוֹתַי וַאַאֲנִין עַל הַחֻרְבָּן, וְאֵין לִי לְבַד מִלָּתִי וְעוֹלָתִי תְפִלָּתִי: נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

מִזְבֵּחַ בִּהְיוֹתוֹ וְקָדָשִׁים לִזְבִיחָה. וְהֵבִיא אִישׁ אֶת־זִבְחוֹ וְחַטָּאתוֹ נִמְחָה. אָפֵס מֶנִּי מְכַהֵן וְאֵין־זֶבַח וְאֵין מִנְחָה. תּוֹדָתִי זְבִחָתִי שִׂיחָתִי מִנְחָתִי. נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

הֵן בִּהְיוֹת הָעֲבוֹדָה וְכֹהֲנִים עַל מִשְׁמֶרֶת. הֲלֹא חַטָּאת מְכַפֶּרֶת וְהָעוֹלָה מַכְשֶׁרֶת. וְאֵין חַטָּאת וְאֵין עוֹלָה וְלֹא חֵלֶב וְיוֹתֶרֶת. וְאֶשְׁפֹּךְ אֶת רִנָּתִי וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי: נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

הֵן קֶדֶם בַּמִּקְדָּשׁ בְּקוּם זְרִיזִים בְּאַשְׁמֹרֶת. טְהוֹרִים נִצְּבוּ לְהָפִיס, חֲדָשִׁים לִקְטֹרֶת. וְאֵין לְבוֹנָה וְאֵין קְטֹרֶת וְנִשְׁאַרְתִּי שְׁחַרְחֹרֶת. בְּהִתְוַדּוֹת חַטָּאתִי תְּהִי כְקָרְבָּן תּוֹדָתִי: נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

חֲזֵה קָדוֹשׁ כִּי־יָדִי כָּבְדָה עַל־אַנְחָתִי. וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדִי וְאֵין לִי בֵּית־מְנוּחָתִי. לְבַד בְּךָ אַזְכִּיר שִׁמְךָ מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי. הַעֲבֵר אֶת אַשְׁמָתִי וְעָנְתָה בִּי־צִדְקָתִי. נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: