זרזיף זַרְזִיף אָֽרֶץ (תהלים עב, ו), הוא העשב הנגזז והנחתך. ומלת עַל עומדת במקום שנים, וכן משפט הפסוק יֵרֵֽד כְּמָטָר עַל־גֵּז וכרביבים על זרזיף. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל שאמרו (שבת קלז, ע"א) דפרזלא לא משום דזריף. ואף על פי שבמלת זרזיף נכפלה בו הפ"א שרש אחד ותוכן אחד להם. ואדוני אבי עליו השלום פירוש שהמלה מורכבת משתי מלות זַר זִיף ויהיה זיף תרגום מַלְוֶה (ישעיה כד, ב: משלי כב, ז) מוֹזְפָא. וזר הוא על המטר שהוא זר ואינו מטבע הארץ והוא מלוה הארץ וחונן אותה. וכן אמר על זרזיר שהיא מלה מורכבת. ויש לפרש עוד לשון נטיפה והזלה ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל (יומא פו, ע"א) מטא זרזיפא רמיא על ראשיה. והוא הנכון אצלי בפירוש המלה הזאת.