כתב הרב וסוכה שאין לה שלש דפנות פסולה אבל אם היו לה שלשה דפנות כו'. לפי דרך הגמרא האי סכה כשרה לגמרי ואפילו בשבת חשבינן לה כרשות היחיד ואי אתעבידא האי סוכה ברשות הרבים מותר לטלטל בכולה דמגו דהוי דופן להכשיר הסוכה לאכול ולישן בה הוי דופן לשוייה רשות היחיד לגמרי ולא תימא דהסוכה כשרה אבל אין מטלטלין בה בארבע אמות כמו שאסור בשאר שבתות השנה. והרב פסק דהלכתא היא אך הרי"ף נמי לא הביאה:
כתב הרב וסוכה שאין לה שלש דפנות פסולה. אמר המפרש אם היו בה שלש דפנות כשרה שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח דהלכתא כרבנן ובירושלמי טעמייהו דרבנן ור' שמעון מהדין קרייא וסוכה תהיה לצל יומם מחרב הרי אחת למעלה ולמחסה ולמסתור הרי שתים מזרם וממטר רבנן אמרי א' ור' שמעון אומר שתים:
כתב הרב היו לה שתי דפנות זו בצד זו כמין גאם כלומר גימ"ל יונית שהיא עשויה כדל"ת שלנו. ומה שאמרו רבותינו כמין גאם ולא אמרו כמין דל"ת שלא רצו לתאר לאותיות הקדש שום דבר של חול וזה מהפלגת הגדולים קדושת התורה וכבודה:
כתב הרב עושה דופן שיש ברחבו יתר על טפח. אמר המפרש והיינו טפח שוחק דאמרינן בגמרא וכל יתר נקרא שוחק כי כן דרך מי ששוחק להרחיב את פיו וכן ביצים שוחקות ובפ"י הלכות שבת כתוב שטפח שוחק הוא ארבע אצבעות בגודל וחצי אצבע:
כתב הרב ומעמידו בפחות משלשה לאחת משתי הדפנות ודיו. פירוש לפי שפחות משלשה כלבוד דמי, וידוע כי דופן שלם לסוכה קטנה שבעה טפחים וכיון שמעמיד טפח שוחק בפחות משלשה לזוית זו הרי כלבוד לזוית ואף הוא כלבוד לשלשה טפחים אחרים כלפי חוץ נמצאו ג' טפחים מכאן וג' טפחים מכאן וטפח שוחק שבאמצע הרי שבעה כן פרש"י ורוב הגאונים ואיכא דדחו להאי פירושא ומפרשי הכי מביא טפח שוחק ומעמידו בפחות משלשה סמוך לדופן כדי שיר' תבנית דופן ולא שיחשב כדופן שלם של שבעה טפחים כמו שפירשו הגאונים שאין אנו אומרים שני לבודין משתי רוחות אלא במקום שיש עומד מכאן ועומד מכאן וריוח בנתים דמאי לבוד כאלו דבוק בעומד מזה ודבוק בעומד מזה ונמצא כסתום אבל לבוד בפתוח לאויר לא אמרינן אלא כדי שיראה לעין כתבנית דופן ששתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח ששנינו בסוכה סתם הוא לא שנא סוכה גדולה בת מאה אמה ול"ש קטנה בת שבעה טפחים וכיון שכן היאך אפשר לומר לבוד בסוכה גדולה אפילו יש בדופן רביעי צורת פתח והרי דופן שלישית כולה פרועה והטפח השוחק המרוחק מן הזוית פחות משלשה טפחים בינו לבין סוף הדופן כמה וכמה אמות הלכך לאו משום לבוד נגעו בה אלא כדי שיראה לעין כתבנית דופן כשיהא מרוחק ובמקום פס ארבעה בסוכה מפולשת עומד נמצא טפח שוחק עם פחות משלשה שירחיק ארבעה טפחים והיינו שיעור פס ארבעה. וצריך לעשות לה צורת פתח פירוש דהלכתא כלישנא בתרא דתרוייהו בעינן טפח שוחק וצורת פתח ומצינן לפרושי שהצורת פתח יעשה באותו רוח שיש שם טפח שוחק וכן פירשו רוב המפרשים וכן דעת ר"ש בפירושו ויעשה צורת פתח עד כנגד הקרן שיחזיקו הטפח שוחק והצורת פתח כל אותו הרוח ואית דמפרשי דבאידך גיסא עביד ליה דבדופן שלישית ישים טפח ובדופן רביעית יעשה צורת פתח מחזיק כל הרוח והוי כמי שיש שם ארבע מחיצות ואנו אין לנו אלא מה שכתבנו. וכן נראה מלשון ר"מ שכתב מפני שאין לה שלש דפנות גמורות ע"כ וכבר ביארנו בהלכות שבת כו' בפי"ו אע"פ שאין מגיע להן כלומר שאינו בקנים שבשני הצדדים אלא שיש ביניהן כמה אמות ועיקרא דמלתא בפ"ק דעירובין: