ואח"כ ילבש מלבושיו הנקיים והמכובדים כדי לקבל שמחת הרגל בשמחה וששון מהודר ומסולסל וכן נאה לו לעשות להחזיק טובה וחנות למי שעשה לאבותינו ולנו כל הנסים ונפלאות במצרים והוציאנו מעבדות לחירות וע"כ צריכין אנו להראות בעצמינו הענין ההוא ולשמוח בישועת אלהינו להכיר ולידע את החסד הגדול שעשה אלהי אבותינו עמנו להוציאנו מכור הברזל ולקח אותנו מטיט היון שהיינו מוטבעים בו בין עובדי ע"א וכמעט שכחנו ברית אבותינו ויחד אותנו לעם סגולה ועטרנו בתורתו ובמצותיו אשרי העם שככה לו אשרי העם בה' אלהיו ומי הוא זה אשר יבין את זאת ולא יודה וישבח לאדון הכל כפי יכלתו והשגתו מלב ומנפש חפצה על כל הטוב' אשר עשה לישראל עמו ויעשה המצוה לשמה בדעת שלמה וכוונה ראויה ולא דרך עראי מצות אנשים מלומדה:
ואחר שיקבל עליו שמחת החג כראוי ילך לבה"כ ואם יש לו בגדים לבנים ללבוש הגון וראוי הוא שהוא סימן חרות שיצאנו בדימוס וזכינו בדין בחמלת ה' עלינו וכל הנמלט מן הדין ראוי הוא ללבוש לבנים ולהתעטף לבנים כ"ש וק"ו אנחנו שאלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו משם עדיין אנו ובנינו וכו' וע"כ בכל פסח שעובר עלינו ראוי לנו להכיר את הגמול שגמל הקב"ה עמנו להיותנו בני חורין תחת רשותו וממשלתו קדושים וטהורים ולא משועבדים ומוטבעים בבוץ תחת שעבוד מצרים הקשה מלאים שקוצים וגלולים בגלולי מצרים וזה הוא הענין שאנו אומרים בכל המועדות זכר ליציאת מצרים להכיר הטוב והגמול הגדול אשר גמל עמנו אלהינו להיותנו עם נחלה כהיום הזה ולקיים מצותיו ותורותיו ובהשים האדם מגמת פניו אל הענין הזה לא יחטא ותהיה יראתו על פניו ובלכתו לב"ה ילך בנחת ובהבטחה להראות חדותו ושמחת לבו לכל ויכנס לב"ה בהכנעה ויתחיל במזמורים המספרים ביציאת מצרים ונהגו לומר מזמור יאמרו גאולי ה' שהוא כולל גאולות הרבה וידבר בד' צריכין להודות וביציאת מצרים כלהו איתנהו ומיצר כ"א בהם ואצ"ל על כולם וצריכין אנו להודות חסדו ולרוממו בקהל עם ועל זה תקנו לומר הלל גמור בליל פסח בנועם גדול ושבח והודאה לאל שפדאנו ממצרים ורוב ההלל בפסוקיו וענינו רומז ליציאה: