וקודם שיתחיל ללמוד יאמר מזמור על נהרות בבל עם קינה א' והוא יושב על הארץ. ואח"כ יאמר נחמה ופסוקי דנחמה כ"א כפי כחו. והנהוג אצלנו לומר קינת על היכלי ועורה נא ימינך רמה לנחמה. ופסוקי דנחמה נחמו נחמו עד כאיש אשר אמו תנחמנו וגו'. ואח"כ יאמר מאמין אני באמונה שלמה בנחמת ציון. ואלהינו ברחמיו ינחמנו מאבלנו ויגאלנו בקרוב יחדש מלכותו עלינו במהרה אמן. והוא מן הדברים השואלים ממנו צפית לישועה. ואחר כך יתחיל בלמודו וענין סדר הלמוד כך הוא מנהגנו בתחלה קורים בראשית כל יום כמעשהו. ויאמין באמונה שלמה שאלהינו יתב' חדש עולמו והוא המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית ואח"כ פרשת י' הדברות ויקבל עליו עול מלכותו ועול מצותיו ויתפלל ויתחנן אליו שידריכנו בדרכי תורתו ואח"כ יקרא פ' המן על סדר בנחת ובטעמים ויתפלל ויתחנן שיזמין פרנסה לכל כלל עמו ישראל ופרנסתו ופרנסת בני ביתו בכללם בנחת ולא בצער בכבוד ולא בביזוי בהיתר ולא באיסור שיוכל לעבוד עבודתו וללמוד תורתו בלי טרדה ומחשבה כמו שזימן לאבותינו מן במדבר בארץ ערבה וציה ועסקו בתורתו ככתוב בתורתך ויאמר ה' כו' אם היא שגורה על לשונו יכול לאמרה על פה כדרך שאנו קורין ק"ש וכיוצא בו. ואח"כ יאמר פרשת העקידה ויתפלל לפניו יתב' וית' יזכור לנו זכות אבותינו הקדמונים וכמו שכבש אברהם אבינו רחמיו לעשות רצונו ורצה לשחוט את בנו יחידו כן יכבשו רחמיו את כעסו ויזכור רחם ברגזו ויכנס לנו לפנים משורת הדין ויאריך כפי כחו. ויש שקוראים גם כן פרשת היראה ועתה ישראל כו'. ויתפלל לאל יתברך וית' שיתן יראתו בלבנו לבלתי סור מעליו ויאריך כפי כחו. ויקרא פרשת התשובה והיה כי יבואו עליך כו' ויתפלל לאל יתב' וית' שיתן בלב כל פושעי ישראל לשוב בתשובה שלמה ובלבו בכללם. וזה כלל גדול בתפלה כמאמרם זלה"ה כל המתפלל על חבירו וגו' הוא נענה תחלה ונמצא זוכה ומזכה ואח"כ יקרא בנביאים מעט על הסדר של הארבעה ועשרים. ואח"כ מעט כתובים על הסדר של כתובים ואח"כ יעסוק במשנה פרק א' או שנים. ואח"כ בפירושם שהוא גמרא ונמצא שעסק בתורה בנביאים ובכתובים במשנה ובגמרא. וחבר את האהל להיות אחד. ואחר כך ישב כל אחד בעסקו ובמלאכתו ואם הגיע זמן ללכת לבית הכנסת יקום בזריזות ויבדוק עצמו פעם אחרת כדי לקבל עליו עול מלכות שמים בטהרה ובנקיות ויראה ויטהר ויברך על נטילת ידים ואשר יצר ויצא ללכת וביציאתו ימשמש במזוזה או במקומה להתפלל שם שיכונו מעגלותיו ולא יכשל בדבר עבירה ויעביר עיניו מראות שוא ויאמר אות ה"א מאלפא ביתא הורני ה' דרך חוקיך וגו' כל השמונה פסוקים וילך במרוצה ואם יראה או ימצא איזה דבר או איזה ענין בדרך לא יתעכב ולא יטה עצמו מן הדרך אלא ילך לדרכו במרוצה עד הגיעו לפתח בית הכנסת וקודם שיכנס יתקן מלבושיו וינקה מנעליו. וילבש דעת ואימה ויאמר ואני ברוב חסדך אבא ביתך כו' ויכנס ויאמר מה טובו אהליך יעקב. והוא המרכבה השלמה באלו הארבע תיבות ואני חסדך ביראתך יעקב ויאמר מה ידידות משכנותיך ה' צבאות כל המזמור עד עוד יהללוך סלה ויעמוד לפני ההיכל או כנגדו ויאמר אשתחוה אל היכל קדשך ואודה את שמך על חסדך ועל אמתך כי הגדלת על כל שמך אמרתך. בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא. רוממו ה' אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש ה' אלהינו. ויאמר זאת הבקשה. אשתחוה אפים ארצה כי אין למטה ממנה עד סופה. ויאמר אקוד אכרע ואשתחוה לפניך יי אלהי ואלהי אבותי ולא על צדקותי ויושר אורחותי אני מפיל תחנתי לפניך כי יודע אני חרפתי ובשתי וכלימתי מכל אשר הכעסתיך על אדמתי ועברתי על חוקי תורתך ועשיתי הרע בעיניך אבל נשענתי על רחמיך הרבים כי אתה נותן יד לפושעים וימינך פשוטה לקבל שבים ואין אתה חפץ במיתת שובבים השיבני יי אליך והעבר חטאתי מלפניך ולמה אמות לעיניך ריק מכל טוב ומכל מצוה תולעת ורמה כלי מלא בושה וכלימה טוב לי לשבת בגופי הזה לתקן מעשי ולישר אורחותי ולהכין צידה ללכת לפניך למצוא חן בעיניך ואעש גם אני חלקי. ואוכל מלחם חוקי ואם יצרנו הרע הוא המכשילנו מתורתך ומעבירנו מדרך האמת והיושר ללכת אחרי שרירות לבנו הרע. הנני מתחרט ומתנחם מכל אשר הלכתי במועצותיו וחמדותיו ובחרתי לי לחלק ונחלה ללכת באורחותי' ולעשות הטוב והישר בעיניך. וכיון שלבי שלם עם לבבך עזרני אלהי על דבר כבוד שמך ולא יהי זה הבליעל לפוקה ולמכשול עון ותן לי כח וגבורה להתגבר עליו כי ירא אנכי אליו פן יצודני במכמוריו יפילני במהמורות בל אקום ויגרשני מאת כסא כבודך ומאור במאור פניך אנא אלהי תיקר נא נפשי בעיניך וחוסה וחמול עלי ברחמיך ואל יגרמו המון ושאון חטאתי להטרידני מלפניך ולעכב תחינתי מעלות אליך כי הנני תוהה ומתחרט ומתנחם על כל אשר עברתי לפניך בין באונס בין ברצון בין בשוגג בין במזיד בין בסתר בין בגלוי בין במתכוין בין שלא במתכוין בין בהרהור בין במחשבה בין בידיעה בין שלא בידיעה בין בגלגול זה בין בגלגול אחר אשמתי בגדתי כו' ואתה צדיק על כל הבא עלי ולא גמלתני אחת מני אלף מאשמותי אלא הטיבות עמי כמה חסדים וחנות כרוב רחמיך ולא גמלתני כחטאתי ולא האכלתני פרי פעלי אלא הארכת אפך עמי אולי אשוב אליך לעשות הטוב בעיניך. כי כן דרכך לעשות חסד חנם עם מי שאינו כדאי והגון כדכתיב וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם:
אחר כך יסדר ברכותיו זו אחר זה מברכת הנותן לשכוי בינה עד שלא עשני אשה וכן נתפשט המנהג לאומרם זו אחר זו בבית הכנסת ולא בביתו כל אחד במקומה שהמקום בביתו אינו כל כך נקי וטהור לסדר כמה ברכות זו אחר זו. ועוד שאין שם כוונתו כל כך נקיה כי הוא טרוד משנתו או דמיונות אחרים כמו בבית הכנסת שאימת שכינה ואימת עם קדוש עליו ועוד שמזכה אחרים עמו שיענו אחריו אמן ומכל אלו הטעמים ראוי לכל בעל נפש לאומרם בבית הכנסת ואם נראה מן הגמרא הפך מזה גם הרמב"ם זלה"ה לא פסק כן היינו בדורות הראשונות שהיו מדקדקים יותר ממנו והיו יכולים לצאת ממכשול עון אבל בזמנינו שיש כמה אנשים שלא היו אומרים אותן לא בביתן ולא בבית הכנסת ועכשיו ששומעים מפי אחרים ואומרים אותן בעצמן או שומעין ועונין אמן ויוצאין י"ח ראוי לאומרן בבה"כ והמדקדק שרוצה לומר כל אחת במקומה בביתו יאמר כל אחת מהן בזמן הראוי לה בלא הזכרת שם ומלכות ולא הפסיד כלום וראוי הוא ואח"כ יסדר בקשות ופיוטים לאל ית' כ"א כפי ערכו וכפי נועם קולו והוא דבר נאה ומשובח לאדם שימצא בכל בוקר מעלות השחר בבית הכנסת משבח ומרומם שם אלהינו ית' ולומר כמלאכי השרת בשמים. ומה גם אם זוכה להמנות מעשרה הראשונים לבא כי זכותו ושכרו גדול כמאה הבאים אחריו: