אִינְהוּ עֲדִיפִי מִינֵּיהּ, וְאִיהוּ עֲדִיף מִנַּיְיהוּ. אִינְהוּ עֲדִיפִי מִינֵּיהּ – דְּאִינְהוּ נְבִיאֵי, וְאִיהוּ לָאו נְבִיָּא. וְאִיהוּ עֲדִיף מִנַּיְיהוּ – דְּאִיהוּ חֲזָא, וְאִינְהוּ לָא חֲזוֹ.
וְכִי מֵאַחַר דְּלָא חֲזוֹ, מַאי טַעְמָא אִיבְּעוּת? אַף עַל גַּב דְּאִינְהוּ לָא חֲזוֹ מִידֵּי, מַזָּלַיְיהוּ חָזֵי. אָמַר רָבִינָא: שְׁמַע מִינַּהּ הַאי מַאן דְּמִבְּעִית, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי, מַזָּלֵיהּ חָזֵי.
מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לִינְשׁוֹף מִדּוּכְתֵּיהּ אַרְבְּעָה גַּרְמִידֵי. אִי נָמֵי, לִיקְרֵי קְרִיַּת שְׁמַע. וְאִי קָאֵי בִּמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת, לֵימָא הָכִי: ״עִיזָּא דְּבֵי טַבָּחָא שַׁמִּינָא מִינַּאי״.
״לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא בְּצִיפּוֹרִי, מִפְּנֵי מָה כׇּל מֵם שֶׁבְּאֶמְצַע תֵּיבָה פָּתוּחַ, וְזֶה סָתוּם? בִּיקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת חִזְקִיָּהוּ מָשִׁיחַ, וְסַנְחֵרִיב גּוֹג וּמָגוֹג.
אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמָה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר כַּמָּה שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְפָנֶיךָ – לֹא עֲשִׂיתוֹ מָשִׁיחַ, חִזְקִיָּה שֶׁעָשִׂיתָ לוֹ כׇּל הַנִּסִּים הַלָּלוּ וְלֹא אָמַר שִׁירָה לְפָנֶיךָ – תַּעֲשֵׂהוּ מָשִׁיחַ? לְכָךְ נִסְתַּתֵּם.
מִיָּד פָּתְחָה הָאָרֶץ וְאָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְפָנֶיךָ שִׁירָה תַּחַת צַדִּיק זֶה, וַעֲשֵׂהוּ מָשִׁיחַ. פָּתְחָה וְאָמְרָה שִׁירָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וְגוֹ׳״.
אָמַר שַׂר הָעוֹלָם לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, צִבְיוֹנוֹ עֲשֵׂה לַצַּדִּיק זֶה! יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: רָזִי לִי, רָזִי לִי. אָמַר נָבִיא: אוֹי לִי, אוֹי לִי, עַד מָתַי? יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ״. וְאָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: עַד דְּאָתוּ בָּזוֹזֵי וּבָזוֹזֵי דְּבָזוֹזֵי.
״מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹתוֹ מַלְאָךְ הַמְמוּנֶּה עַל הָרוּחוֹת דּוּמָה שְׁמוֹ. נִתְקַבְּצוּ כׇּל הָרוּחוֹת אֵצֶל דּוּמָה, אָמְרוּ לוֹ: ״שֹׁמֵר, מַה מִּלַּיְלָה? שֹׁמֵר, מַה מִּלֵּיל?״ ״אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ״.
תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי פַּפְּיָיס: גְּנַאי הוּא לְחִזְקִיָּה וְסִייעָתוֹ שֶׁלֹּא אָמְרוּ שִׁירָה, עַד שֶׁפָּתְחָה הָאָרֶץ וְאָמְרָה שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וְגוֹ׳״. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה׳ אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם״. תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי פַּפְּיָיס: גְּנַאי הוּא לְמֹשֶׁה וְשִׁשִּׁים רִיבּוֹא שֶׁלֹּא אָמְרוּ ״בָּרוּךְ״ עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וְאָמַר ״בָּרוּךְ ה׳״.
״וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ״ – רַב וּשְׁמוּאֵל. רַב אָמַר: שֶׁהֶעֱבִיר חֶרֶב חַדָּה עַל בְּשָׂרוֹ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שֶׁנַּעֲשָׂה חִדּוּדִים חִדּוּדִים כׇּל בְּשָׂרוֹ. אָמַר רַב: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי, גִּיּוֹרָא עַד עַשְׂרָה דָּרֵי לָא תִּבְזֵה אַרְמַאי קַמֵּיהּ.
״לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן ה׳ צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן״. מַאי ״בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן״? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבֹא חִזְקִיָּהוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁמוֹנָה שֵׁמוֹת, וְיִפָּרַע מִסַּנְחֵרִיב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁמוֹנָה שֵׁמוֹת. חִזְקִיָּה, דִּכְתִיב: ״כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם״. וְהָאִיכָּא ״חִזְקִיָּה״? שֶׁחִזְּקוֹ יָהּ. דָּבָר אַחֵר: ״חִזְקִיָּה״ – שֶׁחִיזֵּק אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
סַנְחֵרִיב, דִּכְתִיב בֵּיהּ: תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר, פִּלְנְאֶסֶר, שַׁלְמַנְאֶסֶר, פּוֹל, סַרְגוֹן, אׇסְנַפַּר רַבָּא וְיַקִּירָא. וְהָאִיכָּא ״סַנְחֵרִיב״? שֶׁסִּיחָתוֹ רִיב. דָּבָר אַחֵר: שֶׁסָּח וְנִיחֵר דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי מָה זָכָה אוֹתוֹ רָשָׁע לִקְרוֹתוֹ ״אׇסְנַפַּר רַבָּא וְיַקִּירָא״? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא סִיפֵּר בִּגְנוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם״.
רַב וּשְׁמוּאֵל: חַד אָמַר מֶלֶךְ פִּקֵּחַ הָיָה, וְחַד אָמַר מֶלֶךְ טִיפֵּשׁ הָיָה. לְמַאן דְּאָמַר מֶלֶךְ פִּקֵּחַ הָיָה – אִי אָמֵינָא לְהוּ ״עֲדִיפָא מֵאַרְעַיְיכוּ״, אָמְרוּ ״קָא מְשַׁקְּרַתְּ״. וּמַאן דְּאָמַר מֶלֶךְ טִיפֵּשׁ הָיָה – אִם כֵּן, מַאי רְבוּתֵיהּ?
לְהֵיכָא אַגְּלִי לְהוּ? מָר זוּטְרָא אָמַר: לְאַפְרִיקִי, וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: לְהָרֵי סְלוּג. אֲבָל יִשְׂרָאֵל סִפְּרוּ בִּגְנוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי מְטוֹ שׂוֹשׂ, אָמְרִי: שָׁוְיָא כִּי אַרְעִין. כִּי מְטוֹ עָלְמִין, אֲמַרוּ: כְּעָלְמִין. כִּי מְטוֹ שׂוֹשׂ תְּרֵי, אָמְרִי: עַל חַד תְּרֵין.
״וְתַחַת כְּבֹדוֹ [יֵקַד] יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תַּחַת כְּבוֹדוֹ, וְלֹא כְּבוֹדוֹ מַמָּשׁ. כִּי הָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לֵיהּ לְמָאנֵיהּ ״מְכַבְּדוֹתַי״. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: תַּחַת כְּבוֹדוֹ מַמָּשׁ, כִּשְׂרֵיפַת בְּנֵי אַהֲרֹן. מָה לְהַלָּן שְׂרֵיפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּים, אַף כָּאן שְׂרֵיפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּים.
תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: פַּרְעֹה שֶׁחֵירַף בְּעַצְמוֹ, נִפְרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ. סַנְחֵרִיב שֶׁחֵירַף