מקץ שנתים. פירש"י כתרגומו מסוף וא"ת מה בא לחדש לנו. וי"ל שבא להורות לנו שזה מקץ פירושו מסוף לפי שיש לשון מקץ שאינו סוף מקץ שבע שנים תשלחו איש את עבדו חפשי ועל כרחך אינו מסוף שבע שנים שהרי מקרא מלא שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חנם לפיכך פירוש המיישר מעקשים למישור:
שנתים ימים. יש לשאול מאימתי מתחילין אלו שנתים ימים וא"ת מחלום שר המשקים זה אינו שהרי לכאורה לא היה יוסף אסור בבית הסוהר זמן מרובה שהרי ותשא אשת אדוניו את עיניה קרוב היה לכניסתו בבית כדמשמע לשון אחר הדברים האלה ותשא וכו' ובכל מקום שנא' אחר סמוך ואחרי מופלג וידוע הוא שנמכר בן י"ז שנה ובעומדו לפני פרעה היה בן ל' שנה א"כ אותם שנתים ימים אימתי התחלתן. ושמעתי מפי אחד מרבותי שזה מקץ ר"ל מקץ עשר שנים וכן מצינו מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ וילמד סתום מן המפורש וה"פ מקץ עשר שנים ועוד שנתים ימים כעין שאמר כי אם זכרתני אתך והזכרתני ואלו הם שנים עשר שנים שהיה בבית הסוהר ועתה ניחא שבתוך שנתו נשאה אשת אדוניו עיניה אליו וי"ו שנה כשנמכר ושנה א' בבית אדוניו הרי י"ח וי"ב שנה בבית הסוהר הרי שלשים שנה ויציב:
מדרש. ילמדנו רבינו הרואה את הגשמים בזמן שהבריות צריכות להם כיצד מברך כך שנו רבותינו על הגשמים הוא מברך הטוב והמטיב והגש' מהיכן יורדין ר' אליעזר אומר העולם מימי אוקיינוס הוא שותה אמר לו ר' יהושע והלא מי אוקיינוס מלוחים הם א"ל מתוקים מן העבים שברקיע דאמר ר' שמעון למה נקרא שמם שחקים ששוחקים את המים וממתקים אותם ואח"ך יורדין בקצבה שהקב"ה קוצב לבריות כמה גשמים ירדו מראש השנה לר"ה אמר ר' שמעון בן יוחאי כשישראל זוכין יורדין על הצמחים על האילנות על הזרעים והעולם מתברך וכשישראל חוטאים יורדין בימים ובנהרות ומ"מ אין פוחת מן הקצבה שפסק שכל דבר שיוצא מפי הגבורה הוא נותן קץ לחמה קץ שנא' מקצה השמים ולשמים שם קץ שנא' ולמקצה השמים ולארץ שם קץ שנא' בורא קצות הארץ ליציאת מצרים שם קץ שנא' ויהי מקץ שלשים שנה וכו' לחשך שם קץ שנא' קץ שם לחשך ואף כשנחבש יוסף קץ שם לו שנא' ויהי מקץ: