(שם ע"ב) ת"ר לטטפת לטטפת לטוטפת הרי כאן ארבע דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר אין צריך טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים. בשמע ובוהיה אם שמוע כתב לטטפת חסר שני וי"ן. ובוהיה כי יביאך כתיב לטוטפת אבל בין פ"ה לתי"ו לא כתיב וי"ו. וקשה דהיכי משמע דאין לומר גורעין ומוסיפין ודורשין ושקלינן לוי"ו דבין טי"ת לטי"ת ושדינן לה בין פ"ה לתי"ו. דלא אשכחן אלא בתחילת התיבה. דבפ' ב' דזבחים דרשינן ולקח מדם הפר דם מהפר יקבלנו וכן בפרק יש נוחלין ונתתם את נחלתו לשארו דרשינן את נחלת שארו לו אבל באמצע תיבה לא וכן פרש"י פרק הזהב גבי הא דשקלינן וי"ו דויסף ושדינן ליה אחמישיתו והוי חמישותיו בב' ווי"ן. ופריך אי הכי גבי קדש נמי כתיב ויסף חמישית. ומשני דכי שקלת לוי"ו דויסף ושדית אחמישית ה"ל חמישיתו ופירש"י וא"ת ולוקמה באמצע התיבה ולהוי חמישיות אלא ודאי לא אמר הכי אלא בתחילת התיבה או בסופה ופר"ת דדריש וי"ו למ"ד דולטוטפת דאפילו מאן דלא דריש וי"ו. וי"ו למ"ד דריש. והכי אמר בפרק הערל גבי והנותר ואפי' למאן דלא דריש וי"ו וי"ו וה"א דריש. ולשון טוטפות פי' ר"י לשון תכשיט הנתון על הראש אצלה מצח. כמו טוטפת וסרביטין דפרק במה אשה שהיא כלילא המקפת את הראש. א"נ נקרא טוטפת ע"ש שנתון בראש בין העינים כמו שפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מטייפין (מגילה יד:). ותפילין לשון פלילה שהוא אות והוכחה לכל רואינו. ששכינה שרויה עלינו כדאמר (לקמן סימן יב) וראו כל עמי הארץ וגו' אלו תפילין שבראש: שם ת"ר יכול יכתבם בד' עורות ויניחם בד' בתים בד' עורות ת"ל ולזכרון בין עיניך זכרון אחד אמרתי לך לא שנים וג' זכרונות. הא כיצד כותבן על ד' עורות ומניחן בארבע בתים. ואם כתבן בעור אחד והניחם בד' בתים יצא. וצריך שיתן ריוח ביניהם דברי רבי (מאיר). וחכמים אומרים אין צריך. ושוין שנותן חוט ומשיחה בין כל אחד ואחד. ואם אין חריצן ניכר פסולות. פי' ושוין שנותן חוט וכו' אע"ג דרבנן אמרי דא"צ ריוח ביניהם מודו דאם כתבן בעור אחד שצריך להעביר חוט או משיחה שבין (ס"א בין) בית לבית. ויש שעושין כן אפילו כשהן כתובין בד' עורות ואמרי דארישא נמי קאי כשכתבן בד' עורות. אבל לשון ושוין משמע שקאי אמאי שנחלקו בו. ואם אין חריצן ניכר מילתא באפי נפשיה הוא שבכל תפילין צריך שיהא החריץ שבין בית לבית ניכר מבחוץ. גרסי' במכילתא והיו לאות על ידך בד' מקומות מזכיר פרשת תפילין קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע מכאן אמרו מצות תפילין ד' פרשיות של יד הן כרך אחד. ושל ראש הן ד' טוטפות. קדש והיה כי יבאך שמע והיה אם שמוע כותבן כסדרן ואם כתבן שלא כסדרן הרי אלו יגנזו: שם ת"ר כיצד כותבן תפילין של יד כותבן בעור א' ומניחן בבית אחד ואם כתבן בד' עורות והניחן בבית אחד יצא. וצריך לדבק שנאמר והיה לך לאות כשם שאות אחד בחוץ כך אות אחד בפנים דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר אינו צריך א"ל ר' יוסי ומודי ליה ר' יהודה ברבי שאם אין לו תפילין של יד ויש לו שתים של ראש שטולה עור על אחד מהן ומניחן. מודה היינו פלוגתייהו. אמר רבא מדברי רבי יוסי חזר בו רבי יהודה. טולה והאמרת שלח רבי חנינא משום רבי יוחנן. תפילין של יד עושין אותן של ראש ושל ראש אין עושין אותן של יד לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה. הב"ע בחדתתא ולמאן דאמר הזמנה מילתא היא דאתני עליה מעיקרא: