1
ואין ליתן לכהנת בכור בהמה ולא פדיון הבן. דאמר בפ' הזרוע (חולין דף קלא:) עולא יהיב מתנתא לכהנתא אלמא קסבר עולא כהן ואפילו כהנת איתיביה רבא לעולא מנחת כהנת נאכלת מנחת כהן אין נאכלת ואי אמרת כהן ואפי' כהנת והכתיב כל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל. אמר ליה ומטונך אהרן ובניו כתיב בפרשה. אלמא דפשיטא כל היכא דכתיב אהרן ובניו אמרינן כהן ולא כהנת ובפרשת מדבר סיני כתיב ויתן משה את כסף העודפים לאהרן ולבניו ואיתקש להדדי בכור אדם ובכור בהמה טמאה דלא כפי' רש"י בפ"ק דקידושין דף ח. גבי הא דרב כהנא שקל סודרא לפדיון הבן דרב כהנא לא היה כהן אלא בשביל אשתו היה לוקח שהיתה כהנת:
הדרן עלך הלכות פדיון בכור וסליקא לה מסכת בכורות