מתני' אין מלדלין בהמה דקה בא"י. ואפי' בבית דאילו לרעות בשדה אפילו בהמה גסה אסור. כדאמרי' בפ' זה בורר (סנהדרין דף כה:) רועה שאמרו אחד רועה בהמה דקה ואחד רועה בהמה גסה. ואע"ג דלא פסלינן רועה אלא כשמרעה בהמה של עצמו אבל של אחרים כשר כדאמרינן בפרק קמא דבבא מציעא דף ה: דאין אדם חוטא ולא לו. בהמה דקה שאסורה לגדל בבית אין נראה לחלק בין מגדל שלו למגדל של אחרים דהא אפילו קשור בכרעי המטה אסור. וכן משמע לקמן (בבא קמא דף פ.) מבעלי בתים בגליל דהם עצמם לא היו מרעים את צאנם. וכן רועה שעשה תשובה אמאי לא ימסור את צאנו לאחר. אלא ודאי בבהמה דקה כיון דאפילו בבית אסור לגדל אפילו בשל אחרים אסור. אבל מגדלין בסוריא ובמדבר שבארץ ישראל: אין מגדלין תרנגולין בירושלים מפני הקדשים. ולא כהנים בארץ ישראל מפני הטהרות. ולא יגדל ישראל חזירים בכל מקום ואפילו כדי למשוח מהן עורות. דאילו למכרו לנכרים אף מדאורייתא אסור. כדתנן פרק ז דשביעית אין עושין סחורה בנבילות וטריפות שקצים ורמשים. ובפרק כל שעה (פסחים דף כג.) דריש מקרא דכתיב טמאים יהיו בהוייתן יהו. לא יגדל אדם כלב בתוך ביתו אלא א"כ היה קשור בשלשלת. אין פורסין נשבין ליונים אלא אם כן רחוק מן הישוב שלשים ריס.