וְדִלְמָא לָא עָיֵיל כְּלָל, וְקָאָמַר רַחֲמָנָא תְּשַׁמֵּט וְתֵיזִיל עַד חַג הַסּוּכּוֹת!
לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וְחַג הָאָסִיף בְּצֵאת הַשָּׁנָה״, מַאי ״אָסִיף״? אִילֵּימָא: חַג הַבָּא בִּזְמַן אֲסִיפָה — הָכְתִיב: ״בְּאׇסְפְּךָ״.
אֶלָּא מַאי ״אָסִיף״ — קָצִיר. וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן דְּכׇל תְּבוּאָה שֶׁנִּקְצְרָה בֶּחָג, בְּיָדוּעַ שֶׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְקָא קָרֵי לַהּ ״בְּצֵאת הַשָּׁנָה״.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן בֵּין שְׁלִישׁ לְפָחוֹת מִשְּׁלִישׁ? אֲמַר לֵיהּ: לָאו אָמֵינָא לָךְ לָא תַּפֵּיק נַפְשָׁךְ לְבַר מֵהִלְכְתָא? כׇּל מִדּוֹת חֲכָמִים — כֵּן הוּא.
אַרְבָּעִים סְאָה הוּא טוֹבֵל, בְּאַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר קוּרְטוֹב — אֵינוֹ יָכוֹל לִטְבּוֹל בָּהֶן. כְּבֵיצָה מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין, כְּבֵיצָה חָסֵר שׁוּמְשׁוּם — אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין.
שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה — מִטַּמֵּא מִדְרָס, שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה חָסֵר נִימָא אַחַת — אֵינוֹ מִטַּמֵּא מִדְרָס.
הֲדַר אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לָאו מִילְּתָא הִיא דַּאֲמַרִי. דִּבְעוֹ מִינֵּיהּ חַבְרַיָּיא מֵרַב כָּהֲנָא: עוֹמֶר שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ, מֵהֵיכָן הִקְרִיבוּהוּ? אִם תֹּאמַר דְּעָיֵיל בְּיַד גּוֹי, ״קְצִירְכֶם״ אָמַר רַחֲמָנָא — וְלֹא קְצִיר גּוֹי.
מִמַּאי דְּאַקְרִיבוּ, דִּלְמָא לָא אַקְרִיבוּ! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח״. מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח — אֲכוּל, מֵעִיקָּרָא — לָא אֲכוּל. דְּאַקְרִיבוּ עוֹמֶר וַהֲדַר אָכְלִי. מֵהֵיכָן הִקְרִיבוּ?
אָמַר לָהֶן: כׇּל שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ בְּיַד גּוֹי.
וְדִלְמָא עָיֵיל וְלָא קִים לְהוּ? אֶלָּא קִים לְהוּ — הָכָא נָמֵי קִים לְהוּ.
וְדִלְמָא לָא עָיֵיל כְּלָל, אֲבָל הֵיכָא דְּעָיֵיל רִיבְעָא — בֵּין שְׁלִישׁ לְפָחוֹת מִשְּׁלִישׁ לָא קִים לְהוּ!
לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ״, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּלָא עָיֵיל כְּלָל — בְּחַמְשָׁה יוֹמֵי מִי קָא מָלְיָא?
אֶלָּא מַאי, דְּעָיֵיל רִבְעָא אוֹ דַנְקָא? אַכַּתִּי בְּחַמְשָׁה יוֹמֵי מִי קָא מָלְיָא! אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר: ״אֶרֶץ צְבִי״ כְּתִיב בַּהּ — הָכָא נָמֵי: ״אֶרֶץ צְבִי״ כְּתִיב בַּהּ.
מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי חֲנִינָא: וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ דְּהַאי ״אָסִיף״ קָצִיר הוּא? וְהָכְתִיב: ״בְּאׇסְפְּךָ מִגׇּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ״, וְאָמַר מָר: בִּפְסוֹלֶת גּוֹרֶן וְיֶקֶב הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
אָמַר רַבִּי זֵירָא: הָא מִילְּתָא הֲוַאי בִּידַן, וַאֲתָא רַבִּי חֲנִינָא שְׁדָא בַּיהּ נַרְגָּא.
אֶלָּא מְנָלַן? כִּדְתַנְיָא, רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: ״וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים״,