ושוין שאין גודלין תנור לכתחלה. כתב בפירש לא ידענא היכא קאי ובתוספות אמרו דקאי על פלוגתא שנחלקו לעיל בריחים אם יגמור אם לאו וליכא לפרושי לפלוגתא דמסרגין שאינו דומה לו כלל:
פירש אוכרי מצודות של דגים שעושין מן ההוצין ואוזלי רשתות שעושין מן הכווי דמתרגמי' מבווה עזיל וגדילת תנור הוא שעושין תנורים מהוצין וטחין אותן בטיט מבית ומחוץ ומעשה הדיוט הוא:
כעין מעגלא ביד וברגל ולא במחצלים פרש"י ז"ל מעגלה עץ עגול שבו מחליקין את הגגות ומחצלים כלי אומנות של ברזל רחבה שיש לה בית יד ולפי זה מעשה מחצלים הוא יותר מעשה אומן וכיון דבמעגלא לא עבדי' כ"ש מעשה מחצלים וא"כ האי מאי דקתני אבל לא במחצלים וזה יותר נכונה:
קבורא טרניקא בלע' ושריא לה משום דבר האבד כדרכה ובלא שינוי:
ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלם משנה היא בשלהי מסכת סוטה יוחנן כהן גדול בטל הודאת המעשרות ואת המעוררין והנוקפין עד ימיו היה פטיש מכה בירושלם פיר' ומשם ואילך נתבטל ופרקינן בחד לישנא דמתני' בציר ומפתח של עץ העושין ע"י נגר דלא עביד קלא כולי האי ודרבי יוחנן בשל מתכת שעושה קול גדול וכלישנא אחרינא אמרינן דמתני' כשעושה בשנוי בכלים שאינן בני מלאכה אי נמי דמתני' קודם גזרה ושנית לא זזה ממקומה ומסקנא דמתני' כרבי יוסי דלא בעי שינוי בדבר האבד כעין זה מפני הגנבים ודרבי יוחנן ברבי יהודה דבעי שנוי דקיימא לן כרבי יוסי דאפסיק' הלכתא כוותיה באידך פירקא:
בדיתא לבאי כוורי פירש נהר שנקרא בדיתא הוציאה דגים:
אית דאמרינן וכו' פירש והני תרי לישני לא פליגי בעיקר דינא והלכתא כותייהו: