משהין אע"ג שאינו גרוף ואינו קטום ומתני' חנניא היא או דלמא האי לא יתן לא ישהה הוא ואפילו לשהות אי גרוף וקטום אין ואי לא לא ופליגא דחנניא ושקלינן וטרינן ומסקנא דלא יתן לא ישהה הוא ואפילו לשהות אי גרוף וקטום אין ואי לא לא וכ"ש להחזירה
ומסתברא לן דהכי הוא מסקנא דהא בתר דשקלינן וטרינן (דף לז.) איבעיא להו מהו לסמוך לה תוכה וגבה הוא דאסור אבל לסמוך שפיר דמי או דלמא לא שנא ומדאמרינן תוכה וגבה הוא דאסיר שמעינן דאסור לשהות על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה ועוד דהא עסקינן לבעיין מאי הוי עלה ת"ש כירה שהסיקוה בגפת ובעצים סומכין לה ואין משהין על גבה אלא א"כ גרופה וקטומה וגחלים שעממו או שנתנו עליהן נעורת של פשתן דקה הרי היא כקטומה אלמא דהכין היא הלכתא ור' אושעיא נמי הכי סבירא ליה (דף לז:) ורבה בר בר חנה א"ר יוחנן נמי הכי סבירא ליה
ועוד הא אמרינן לקמן לענין תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא (דף לח:) סבר רב יוסף למימר תוכו תוכו ממש על גביו על גביו ממש אבל לסמוך שפיר דמי ואותביה אביי כיפה שהסיקוה בקש ובגבבא הרי היא ככירים בגפת וכעצים הרי היא כתנור הרי היא כתנור דאסור הא ככירה שרי במאי עסקינן אילימא על גבה ובמאי אילימא בשאינה גרופה ואינה קטומה אלא כירה שאינה גרופה וקטומה על גבה מי שרי אלמא דהכין הלכתא דכירה כי אינה גרופה ואינה קטומה על גבה אסור (דף לז:) והא דאמר רב