האל הקדוש והאל המשפט יצא אלא לא יצא וכיון שלא יצא צריך לחזור וכן הלכתא:
הדרן עלך מאימתי
היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כוון לבו יצא ואם לאו לא יצא בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר"מ ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם:
גמ' ת"ר ק"ש ככתבה דברי רבי וחכמים אומרים בכל לשון מ"ט דרבי אמר קרא והיו בהוייתן יהו ורבנן מ"ט דאמר קרא שמע בכל לשון שאתה שומע אבל והיו שלא יקרא למפרע הוא דאתא וקי"ל כרבנן חדא דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דסתם לן תנא דמתני' כוותייהו דתנן (סוטה דף לב.) ואלו נאמרין בכל לשון פרשת סוטה וידוי מעשר וק"ש ותפלה וברכת המזון ושבועת העדות ושבועת הפקדון וקיי"ל דסתם מתני' ומחלוקת דברייתא הלכה כסתם מתני' והא דקתני תפלה בכל לשון ה"מ בצבור אבל ביחיד לא (שבת דף יב.) דאמר רב יהודה אמר רב לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי ואמר ר' יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמית:
(מכילתין יג:) ת"ר (דברים ו) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד עד כאן צריכה כוונת הלב דברי ר"מ אמר רבא הלכה כר"מ:
תניא סומכוס בן יוסף אומר כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו אמר רב אחא בר יעקב ובדלית מאריך א"ר אשי ובלבד שלא יחטוף בחית ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי חייא בר אבא חזייה דהוה קא מאריך טובא א"ל למה לך כולי האי א"ל ואלא עד כמה א"ל כדי שתמליכהו על השמים ועל הארץ ועל ארבע רוחות העולם:
