מקומה של אבר השוק באשה
ב"ה, אייר תשס"ג
נשאלתי אודות מה שאמרו במסכת ברכות דף כ"ד עמוד א' אמר רב חסדא שוק באשה ערוה, שנחלקו האחרונים איזהו אבר זה. במשנה ברורה סימן ע"ה אות ב' וסימן ק"ח אות ט"ז כתב ששוק היא למעלה מן הברך ועיין בחזון איש חלק אורח חיים סימן ט"ז אות ח', וכן המנהג נפוץ בכמה מדינות שנשים כשרות מגלות את הרגל שמתחת לברך.
אך רבים התרעמו על זה כי מבואר בהרבה מקומות בש"ס ששוק היא מתחת לברך ועד הקרסול, עיין במסכת אהלות פרק א' משנח ח' וז"ל רמ"ח אברים באדם וכו' עשרה בקרסול שנים בשוק חמשה בארכובה אחד בירך עכ"ל ובנדה דף נ"ז עמוד ב' על שוקה ועל פרסותיה עכ"ל וכהנה רבות. וכן פשוט במסכת יבמות דף ק"ג עמוד א' לגבי חליצת קיטע ששוק היא מעל לכף רגל ומתחת לארכובה, ואילו מעל לארכובה אינה נקראת שוק אלא ירך. ויש טעות סופר בפסקי הרא"ש שם והועתקה בבית יוסף באבן העזר סימן קס"ט בד"ה חלצה, וז"ל שאינו יכול לקשור הסנדל אלא בשוקו למעלה מן הארכובה עכ"ל ונהפך סדר שתי מלים וצ"ל שאינו יכול לקשור הסנדל בשוקו אלא למעלה מן הארכובה עכ"ל וכן הוא בתוספות הרא"ש. ולעולם שוק בתלמוד היא למטה מן הארכובה שהיא הברך.
גם מציורים ומאיורים בכתבי־יד ודפוסים עתיקים עולה שנשים לבשו שמלות ארוכות, עד לפני כמאתיים או שלוש מאות שנה שאז נשתנו המלבושים ונתקצרו השמלות עקב שינויים באופנת הגויים.
ונפקא מינה איפה היא השוק באשה לפי דעת הב"ח שאסור לאיש לקרוא ק"ש כנגד השוק אם מגולה ממנה אפילו כל שהו, מה שאין כן בשאר מקומות המכוסים לדעת רוב הפוסקים אינם אסורים אלא בגילוי טפח [ראה להלן מאמר ג']. ועוד יש לחלק לפי מה שנראה בדעת ספר האשכול, שמאחר וישעיהו קרא לשוק ערוה לכן מדברי קבלה יש בה משום ולא יראה בך ערות דבר ואפילו אם כל הנשים מגלות את שוקיהן. וכיוצא בזה ביחזקאל פרק ט"ז קרא לשדיים עריה, שדיך נכונו ושערך צמח ואת ערם ועריה עכ"ל ולכן אסור לקרוא את השמע כנגדן אפילו אם מנהג כל הנשים לגלות דדיהן כמו באיים שפעם הלכו שם חשופות חזה. ומיהו ברמב"ם בהלכות קריאת שמע פרק ג' הלכה ט"ז ובשלחן ערוך אורח חיים סימן ע"ה לא הזכירו שוק בנפרד, ומוכרח לדעתם שדין שוק כדין שאר מקומות המכוסים ושיעורה טפח וכן כתב בערוך השלחן.
ולע"ד יש שורש ועיקר למנהג הנשים לגלות את הרגל למטה מן הברך. ידוע שלשון חכמים לחוד ולשון מקרא לחוד, וכאשר דורשים חז"ל מן הכתוב יש לברר את לשון הכתוב במקומו. והנה מלשונות המקרא אין לקבוע את מקום אבר השוק באיש, עיין בדברים פרק כ"ח על הברכים ועל השוקים, תהלים קמ"ז לא בשוקי האיש ירצה, שיר השירים ה' שוקיו עמודי שש, משלי כ"ו דליו שקים מפסח וגו' עכ"ל שבכולם אפשר לפרש שהשוק היא או מעל לברך או מתחת לברך. ואפילו מספר שופטים פרק ט"ו ויך אותם שוק על ירך עכ"ל אין הכרע, כי הביטוי הוא על דרך תפארת מליצת הלשון ואין מובנו המדויק ידוע והמפרשים נדחקו בפרושו עיי"ש.
ברם הגם שאי אפשר להוכיח מן הכתוב היכן השוק באיש ניתן להוכיח כן באשה, כי במסכת ברכות שם אמר רב חסדא שוק באשה ערוה שנאמר (ישעיהו מ״ז:ב׳-ג׳) גלי שוק עברי נהרות וכתיב תגל ערותך וגם תראה חרפתך עכ"ל. ויש לשים לב והלא דבר הוא: תחילת הכתוב כולה בלשון ציווי קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות עכ"ל ואילו הסיום הוא בלשון עתיד נפעל ת(י)גל ערותך גם ת(י)ראה חרפתך עכ"ל. והמשמעות פשוטה לע"ד שעל ידי שהאשה תיאלץ לגלות את שוקיה כדי לעבור נהרות תיגלה ערותה מאליה ואפילו ללא רצונה כי השוק היא סמוכה לערוה ואם מגלים את האחת גם השניה נחשפת. ובהכרח מדובר בשוק מעל לברך כי מתחת לברך היא רחוקה מן הערוה ולא תיגלה הערוה על ידה, וערוה ממש כפשוטה ושלא כמו שנדחק שם במצודת ציון. וראה בבני בנים חלק ג' סימן כ"ו (4) שביארתי בדומה לזה שאיסור גילוי הזרוע למעלה מהמרפק הוא כדי שלא ייראה גוף האשה דרך צדדי בית השחי ולא מחמת איסור עצמי.
ומאחר וישעיהו הוא המקור ששוק באשה ערוה ממילא נלמד ממנו גם היכן היא השוק באשה. ושוב ראיתי כן בפרוש רבנו יוסף קרא בן דורו של רש"י בד"ה גלי שוק, היא ירך העליונה עכ"ל ושמחתי שכיוונתי לדעתו. ולכן הנח להן לנשות ישראל, אם אינן נביאות בנות נביאות הן ויש להן על מה לסמוך לגלות את הרגל עד הארכובה. ואחרוני זמננו שהחמירו בזה כמו הרצ"י קוק ז"ל ויבלח"א בעל שו"ת שבט הלוי בחלק א' סימן א' לא העירו מדברי הנביא.
ויש עוד סימן שהשוק בישעיהו היא מעל לברך, מן הכתוב שם חשפי שובל גלי שוק עברי נהרות תגל ערותך וגו' עכ"ל, כי אם מדובר באשה הלובשת שמלה המגיעה עד הקרסוליים מאי איריא נהרות הלא תצטרך להגביה בגדיה אפילו כדי לעבור שלולית. והרד"ק הביא ממדרש חזית שפי' שובל מלשון שיבולת הנהר והיא מקום חוזק מרוצת המים כמו שבאר בישעיהו פרק כ"ז וכן בתהילים מזמור ס"ט נאמר באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני עכ"ל, ובוודאי אי אפשר לאשה לחצות שיבולת הנהר בלי להגביה את השמלה הרבה מעל לברך, ונלמד משם שגלי שוק וגו' היא מעל הארכובה.
יהודה הרצל הנקין