1
מנא הני מילי - דשוין לטומאה ואין שוין לקרבן:
2
מנה הכתוב שתים - ואיש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא (ויקרא ט״ו:ב׳) הרי שתי זיבות מנויות כאן וקראו טמא:
3
שלש וקראו טמא - דכתיב וזאת תהיה טומאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו (שם). הרי לך שלש וקראו טמא טומאתו היא:
4
הא כיצד - אם משתים טמא למה פרט לך הכתוב שלש: