1
ובנימין בכה על משכן שילה שעתיד ליחרב בחלקו של יוסף וצואריו לשון יחיד הוא כמו בעליו אדוניו אבל צוארי משמע שנים:
2
ואחיו מת. וכי אדם כיהודה יאמר דבר שאין ברור לו שאחיו מת:
3
כשהיה בנימין יושב אצלי היתה דעתי מיושבת עלי אחיו יוסף ועל אמו שמתה ועכשיו דומה לי כאלו שלשתם לקחתם ממני בבת אחת: בקש לכבות בפה אחד בנימין כבתה כל הנר כולה:
4
אני מעי. קמטין עלי כחבל: