1
שא נא כליך. שחוז מאני זיינך שלא תאכילני נבלות וטריפות. אין שא אלא לשון שחיזה כהדא דתנינא אבל משיאה ע"ג חברתה ביו"ט ודבר זה שמעתי מקרובי ר"מ בר יצחק:
2
וכן שלמה אמר ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראות עיניו מכאן לסומין שאינן שבעים:
3
לא דמי ההוא דחמי סולגיתא פניא וכפין. סל הלחם ריקן ורעב:
4
למאן דחמי סולגיתא מליא ושבע. מן הראייה בלבד: