[גמ' אר"א המוציא משאוי למעלה מי"ט חייב כו'. מכל הסוגיא משמע לכאורה דהיינו אפילו תחתיתה למעלה מי"ט אבל אם התחתית למטה מי' אף דעליוניתה למעלה מי' פשוט דחייב וא"כ אפילו בזורק נמי אמנם לעיל (ח') בסוגיא דכוורת מבואר להדיא דאינו כן:
שם ואב"א מארון כו' וגמירי דכל טונא כו' תלתא מלעיל כו'. מזה אני תמה על לשון רש"י בפ' תרומה (כ"ה י"ב) שכתב ובזויות העליונות סמוך לכפורת היו נתונים] :
ברש"י במשנה ושמן א' בשמאל כו'. בירושלמי שלפנינו הגי' אינה כן. וכן במ"ר שם. וגירסתו מצאתי בילקוט שם בשם הירושלמי. ומש"כ והחביתין. הוא נגד ומנחת התמיד דבקרא. דבפ' צו נקראו מנחה תמיד. ועמש"כ בס"ד במ"ר שם:
במשנה ובמרפקו. כתב התוי"ט דאין לפרש דהיינו ע"י כלי שתולין בזרוע במרפק כו' ולפי הגירסא שלפנינו בירושלמי ובמ"ר הנ"ל דמנה"ת היתה תלויה בזרועו א"כ פשיטא דחייב:
[רש"י ד"ה תלתא מלעיל. והוא נישא בכתף כצ"ל] :
תוס' ד"ה במרפקו. ולעציל ק"ל במתניתין דהתם מרפיקו כצ"ל: