1
גמרא והא"ש מכבין גחלת של מתכת כו' אבל לא של עץ. ואס"ד כו'. הגרע"א הקשה למש"כ הר"ן בפ' חבית דכבוי אף במקום שאצ"ל החמירו בה מבשאר איסור דרבנן (אפילו על ידי נכרי) אם כן מאי פריך הכא דילמא דוקא של מתכת דלית בה איסור כבוי כלל שרי משא"כ ש"ע כו' ע"ש. ולי לק"מ דעי' בר"ן כאן שכתב בשם בעה"ל דאפי' בשל מתכת איכא איסורא דאורייתא. והחילוק הוא מט"א ע"ש. ולשיטתו ע"כ דפריך הכא מסברא כיון דלא הוה אלא מדרבנן הל"ל למשריה א"כ אנן לדידן נמי מפרש כן [ועוד דע"כ צ"ל דפירכת הגמרא מסברא דהא בשל מתכת הוה שבות דשבות ובשל עץ אינו אלא שבות אחד] :
2
תד"ה נותן (הא'). דא"כ יקשה מהכא למ"ד עלאה גבר ולמ"ד תתאה כו' כצ"ל:
3
תד"ה מי. קאי אסיפא ובכוס סבר שפיר כו' כצ"ל:
4
ד"ה מרותחין. בה"ש. עי' מ"א סי' רנ"ג סקי"ח: