גמרא דילמא אגב שיטפך (פי' מרוצתך וטרדתך בגירסא) רהיט לך גמרך (פי' ברחה ממך הגמ'). ר"ל הא דגמרת מר' אושעיא וגי' רש"י ופירושו דחוק:
רש"י ד"ה קרפיפות. ואם יותר ולא הוקף לדירה כו' לגבי חצר לטלטל ב' אמות בזה וב"א בזה. לכאורה זה יש לאסור דכיון דל"ה לדירה נקרא כרמלית ואסור לטלטל מרה"י לכרמלית וכ"נ להדיא בעירובין (צ ב וצא א) ובפירושו שם והא דבעי רמי ב"ח שם (צ א) ב"א בגג וב"א באכסדרה מהו ופרש"י תקרה של אכסדרה יותר מב"ס היינו דוקא לרב שם דאמר דאף בגג אין מטלטלין בו אלא בד"א לרבנן כפרש"י שם וא"כ גם הוא הוה ככרמלית וכ"כ הטור ר"ס שע"ב אבל לא הוקף לדירה אסור לטלטל ממנו לחצר שהרי כרמלית הוא ומקרפף לקרפף כו' יותר מכאן יכול לטלטל ב"א בזה וב"א בזה ותמיהני על הרב"י שם שהעתיק דברי רש"י הללו ע"ד הטור ולא הרגיש שחולקים הם ויותר אתפלא על התוי"ט פ"ט דעירובין מ"א שכתב בשם הטור כדעת רש"י שלפנינו:
רד"ה מהו לטלטל. ולהוציא מן החצר לתוכו פשיטא לן דאסור. מש"כ המהרש"א דלר"ש היינו בכלים ששבתו בתוך הבית לכאורה הם ג"כ פשיטא דאסור לטלטל אף בתוך המבוי חוץ לד"א אבל מ"מ לדעת רש"י יפה כוון שהרי כן כתב בדבור הסמוך דבחצר שלא עירבו מותר לטלטל בכולה אפילו כלים ששבתו בתוך הבית והוציאן דרך מלבוש לחצר ומה שהעלה בגה"ש בצע"ג מהא (דעירובין צא א) בכומתא וסודרא י"ל דס"ל ז"ל לחלק בין אותה חצר ובין מחצר לחצר ועמש"כ שם (צא ב) בתד"ה וכלים אמנם לכאורה יש סתירה לזה משם (צא ב) וכלים ששבתו בחצר מותר לטלטלן בחצר דמשמע דשבתו בבית לא אפי' באותה חצר ע"ש בפרש"י:
רד"ה מותר לטלטל בכולה. מש"כ המהרש"א בסיום דבריו ור"מ מחמיר טפי מגג לחצר ש"ר משום דא"ת שוה. ל"ד דלר"מ אפי' מגג לחצר שלו אסור ע' רש"י שם (ר"ד צא) ומטעם גזירה דתל בר"ה:
תוס' ד"ה ברצון ר"ש. או ד"ח מחצר לחצר. תמוה דזה לרבנן נמי שרי עי' (עירובין צא א) רש"י ד"ה לדברי חכמים וכ"כ התוס' שם בס"ד הקדום ואדרבה הם למדו שם דלר"מ שרי מדברי חכמים ע"ש וא"ל דכוונתם דלרבנן אסור מיהא כשערבו אלו לעצמן ואלו לעצמן עיין בתוס' שם (עו ב) ד"ה ובלבד (ולר"ש שרי אליבא דשמואל וריו"ח שם) דא"כ מנ"ל דלר"מ שרי בעירבו: