1
ר"ן ד"ה מנה"מ. דנהי דתלי ליה אמתניתין כו'. כצ"ל:
2
רא"ש ד"ה ת"כ דשמואל. אלא שמואל הוא דסבר הכי לדרש מיתורא דעליה ומהמתני' והך כו'. כצ"ל:
3
רא"ש ד"ה ת"כ דשמואל נערה כו'. והא דקתני כו' מיירי דנתארסה למחר. לכאורה תמוה דא"כ הרי קיים האב חלקו של בעל דנתרוקן לו מיד במיתתו ולא הפר בו ביום וכמש"כ הר"ן. וזה דוחק לומר דכוונתו בלא ידע האב במיתתו. אבל עיין לקמן (ר"ד עב) בדבריו דמוכח דהשתא מפרש דבו ביום קאי אמיתה והאירוסין. ובו ביום פירושו ביום שנדרה ולכן אמר דבלא שמע איירי דנתארסה למחר למחרת יום נדרה אבל המיתה היתה ג"כ ביום מחר: