1
ר"ן ד"ה שמע בעלה. דעדיפא ליה הפרת הבעל מיבעיא כו'. כצ"ל:
2
בא"ד קמ"ל דאפ"ה נתרוקנה רשות לאב משום דנהי דבעידנא כו'. לכאורה החילוק פשוט דהכא משום דחלק הקלוש בעצם של אב ולא מחמת ירושה דנאמר דאין בו כדי להוריש והוה כמו הפר הבעל עד שלא שמע האב אע"ג דקליש ליה טובא מ"מ אח"כ כשישמע האב (בו ביום אפילו לדעת הרמב"ם בפי"ב מהל' נדרים הי"ז) יוכל להפר חלקו. ולע"ד ה"נ דבהך בבא דבטלה לה הפרה דבעל וצריך האב להפר גם חלק הבעל דכ"ה משמעות לשון נתרוקנה דזכות הבעל ניטל ממנו וניתן לאב עי' בפי' הרא"ש לעיל (ע"א) בסופו:
3
בסה"ד גי' ס"א לא נתרוקנה הלקוחה מהמהרש"א אינה מובנת: