1
רא"ש ד"ה עד הקציר כו' אלא עד שיגיע. אפי' שאמר עד שיהא כו'. כצ"ל:
2
בא"ד עד שיצא קאמר כי זמן הווייתו קצובה אבל דבר שאין זמנו קצוב שאין הווייתו קצובה כו'. כצ"ל:
3
רא"ש ד"ה ודבר שא"ז קבוע בסופו. דהכי משמע לישנא באיזה לשון שאמר כו'. ר"ל דכלפי דתני במשנה הקדומה דבפסח יש חילוק דעד הפסח עד שיגיע ובעד שיהא עד שיצא. להכי תני אבל עד הקציר כו' אינו אסור אלא עד שיגיע ור"ל דבהם אין חילוק אלא לעולם אינו אלא עד שיגיע. ובעד הקיץ דתני ביה בהדיא עד שיהא משום דאפסקיה מהקודם בזה"כ:
4
ר"ן ד"ה עד שיקפלו. דכתיב יעשהו במקצועות. ישעיה מ"ד: