1
ר"ן ד"ה א"ה אפי' מיום ראשון. ולפיכך כל ג' העמידו דבריהם על ד"ת. וכן בסה"ד כתב דכי היכי דצריכין ליה לר"י כדי להעמידו על ד"ת. משמע דמפרש דכל ג"י דיכול לחזור היינו דוקא בדלא זכה בה אחר. ודלא כמש"כ בריש הסוגיא דאפי' בזכה בה אחר:
2
ר"ן ד"ה ופרכינן. וזה שחייבוני במעשר אינו אלא מדבריהם מפני גזירת הרמאים כו'. נ"ל דט"ס הוא וצ"ל הרואים: