1
גמרא הלין משום דאוושי ליה מפרש ההוא דפתח ברישא. וזה יוכל להשאר אף לפי המסקנא ובזה יובנו היטב דברי התוס' בר"פ כיצד הרגל ע"ש דלענין כל המועדין דאוושי דאינון חמשה מפרש ההוא דפתח ברישא ושן ורגל דלא אוושי מפרש מאי דסליק ברישא ובדבריהם מיושב מה שגמגם כאן המפרש בסה"ע:
2
ר"ן ד"ה ואיכא למידק. אבל הרמב"ן כו' דנדר שאמרו בלשון שבועה כיון כו' שוין לאסור בנדר על עצמו כו'. כצ"ל:
3
ר"ן ד"ה טעונות שמן ולבונה. מפרש כו' והמרחשת. צריך להוסיף מלת וכו' כי מונה שם עוד עד עשר:
4
ר"ן ד"ה טעונה הגשה. וא"ט תנופה היינו מנחת חוטא. ע"ש במנחות דחשיב עשר וזוהי אחרונה וע"כ יש כאן ט"ס:
5
רא"ש ד"ה ותו ידות אינשי מלשנותן ברישא כו'. כצ"ל בדבור אחד:
6
רא"ש ד"ה ואית ספרים. דמפרש להו הס"ד ומה"ד וליפרוש כו':