1
גמרא להודיעך כחו דר"ש כו'. בתוס' הקשו (לפי' דההיא קאי על ההיא דנזיר שמשון) דהא ר"ש ס"ל דנזיר שמשון לא"כ. ול"נ ליישב דהא טעמא דר"ש מבואר שם (ד' ב) משום דשמשון לא היה נדור בנזיר והוה כמתפיס בדבר האסור. ולכן ז"א אלא באומר הריני כשמשון לבד אבל אם אמר הריני נזיר כשמשון לכ"ע אסור וכמש"כ המל"מ פ"א מהל' נדרים ה"ז בשם מהרלנ"ח באומר לאשתו הרי את אסורה עלי כאמא. ואף שגמגם עליו המל"מ ואמר שזה תלוי במחלוקת אם אומר דבר זה אסור עלי בלא התפסה אם זה הוה מעיקר הנדר או מדין יד. הכא בנזירות לכ"ע באומר הריני נזיר הוא עיקר נזירות. אבל יש לשדות בה נרגא. דהרי חייליה דהמל"מ הוא דמדמה לה לאומר הרי עלי מנחה מן השעורים דדיניה דיביא מן החטים. ור"ש פליג גם בזה מפני שלא התנדב כדרך המתנדבים (מנחות קג):
2
רא"ש ד"ה מביא ג' בהמות. ומגלח ככל נזירות שאינו ספק. כ"נ דצ"ל: