1
במשנה שמקצתן רואין אלו את אלו כו'. לכאורה הל"ל זה את זה עי' בתד"ה הוא שכ' אלמא לא בעינן שיהא כל השנים כו' אלא בחד סגי ונ"ל דתנא מיסרך סריך בלישנא דמתניתין דברכות (נ') ונ"ל עוד דסגי בא' רואה את חברו אף שאין חבירו רואהו וכן התם להצטרפות זימון וכמו דאמר רבא לקמן בראיית המתרה לפי' המשי"ח ולגירסתנו (לאפוקי מגי' הרמב"ם ברפ"ד מהל' עדות והמתרה רואה אותן כמ"ש הכ"מ שם):
2
תד"ה ואחד. וי"מ כו' ומסתמא היינו ע"י המתרה כו'. לכאורה זה אינו עולה לפי' המשי"ח לקמן בד"ה הוא רק לפי' הי"מ דשם ועי' מהרש"א וצ"ע:
3
תד"ה אמר רבא. והעד שמכאן אע"פ שאין רואין זה את זה. כצ"ל: