גמרא אלא א"ר כו' מי שחטאתו שוה ליחידים (פי' לכל יחיד ויחיד) ומאי ניהו קהל (ר"ל לא כדקס"ד מעיקרא דקהל פי' כל הקהל ביחד אלא כל יחיד ויחיד מהקהל כולו זהו המכוון בהקהל דקרא). ופרש"י בזה דחוק:
שם דא"ל מני ר"א היא כו' והא"ר יוחנן כו'. מפרש"י משמע דכ"ז הוא דברי ר"ש אבל לשון קשיא אינו מדויק לפ"ז ולפי' ריב"ן במכות (כ ב) בד"ה דאמר לך מני ע"ש הוה דא"ל מני ר"א היא (דהכא) דברי ר"ש בניחותא וסתמא דגמרא פריך והאריו"ח כו':
רש"י ד"ה אלא א"ר דאותן השוים ליחידים בדבר זה הוא כו'. כצ"ל:
רש"י ד"ה אריו"ח דנשיא מביא שעיר במקום עוי"ר. כצ"ל. ותיבת בידיעה למחוק:
רש"י ד"ה אלא בטומאת כו' אבל בשמיעת קול כו' מודה כו' עוי"ר כהדיוט. אינו מוכרח די"ל דסבר כר"ע דהנשיא פטור משום דלא מעיד וכסתמא דמתניתין ברפ"ד דשבועות ואינה נוהגת אלא בראוין להעיד דאמרינן שם דאתי למעוטי מלך לכ"ע ועתוי"ט ד"ה שהמלך:
רש"י ד"ה א"ל ר"ה והאי דלא קתני נמי כו' פר בטומאת מקו"ק כו'. כדי נסבה די"ל דסבר כר"ש: