1
גמרא ואכלת ולא מוכר תבואת זרעך ולא לוקח. בעי טעמא מדוע הקדים למידרש ואכלת המאוחר בכתוב לתבואת זרעך הקדום ואולי דמעיקרא דורש פטור דמוכר שהוא הראשון ואח"כ פטור דלוקחו ממנו:
2
גמ' שם א"ק כנפשך כו' מה נפשך כו'. כצ"ל כדלעיל ולקמן (צב):
3
רש"י ד"ה מאי לאו בשדה. ומאי הכנסתו כו' לשון כינוס. כ"נ דצ"ל ור"ל כמו בסנהדרין (סוף דע"א) כינוס לרשעים שהוא נגד פיזור שהזכיר ברישא וכן בד"ט:
4
תד"ה מאי לאו. למ"ל מדרבנן כו'. ל"י מה יושיענו זה לר' ינאי למאי דמסקי לעיל דמודה דחצר קובעת מדרבנן דלמאי נ"מ כיון דגם בלתה אסור מדרבנן: