Ralbag on Ecclesiastes, Introduction

אמר לוי בן גרשם ראיתי לבאר דברי המגלה הזאת וענייניה לפי שבה מהמבוכה והספק מה שלא יעלם עד שימצאו בה דברים סותרים קצתם את קצתם ודברים מושכים האדם לאהבת הבלתי ראוי וכבר שערו בזה רז״ל ולזה בקשו לגנזו אבל נמנעו מלגנזו לפי שראשו דברי תורה וסופו דברי תורה כמו שאמרו זה ז״ל. וראוי שתדע שדברי זה השלם לא היו בזה האופן מהבלבול לפי מה שיחשב אלא מפני שכבר חייב טבע הנושא אשר בו הדברים ואנחנו מקדימים בכאן הצעה אחת תבאר הסבה אשר בעבורה הוכרח זה השלם להיות דבריו בזה האופן. ונאמר כי בטוב החקירה בטוב והרע היא לפלוסופיא המדינית והיא חוקרת בצד מה בנמצא במה שהוא נמצא וכבר אמרו הפלוסופים שזה הנושא לא יקבל ההאמתה השלמה אבל יתבאר בו בהקדמות מפורסמות לענין ההקדמות האלו הוא שימצא מהם לדבר ולהפכו כמו שהתבאר בס׳ הנצוח ולזה אמר הפלוסוף במאמר כולל בשלישי ממה שאחר הטבע שראוי שיקובץ תחלה כלל ההקדמות המפורסמות הנופלות בדרוש דרוש ואחר כך יוברר הצודק מהם מהבלתי צודק כי בזה האופן יושגו בקלות ההקדמות אשר יביאו להשגת האמת בדרוש דרוש וכבר נתן הפלוסוף זאת העצה גם בדרושים המופתיים ולזה תמצא בחכמה הטבעית שכבר הקדים הפלוסוף בדרוש דרוש ההקדמות המפורסמות הנופלות בה וכבר הארכנו בתועלת המגיע מזה הסדור בבאורינו לספר הנצוח ובבאורינו לספר מה שאחר הטבע ולזה ראיתי לקצר דברינו בזה המקום והוא מבואר כמו שזכר שם הפלוסוף כי המחשבה תקבץ אלו ההקדמות יחד ויקרה לה מפני זה הגמגום והמבוכה עד שלא תדע אנה תפול מאלו ההקדמות המקבילות ובזאת המבוכה תסיר כשיעויין בה בהקדמה הקדמה מהם ויוברר הצודק מהבלתי צודק. והנה זאת המחשבה המקבצת יחד הסותרים קראה קוהלת בזה הספר ולזה תארה במקום מה בלשון נקבה אמר ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצוא חשבון. ולפי שהתחלת אלו ההקדמות הבלתי צודקות היא המחשבה המופשטת מהחקירה הראויה אמר המחבר ברבות מאלו ההקדמות שהם הבל ורעות רוח ונושאיהם רעיון רוח ר״ל שהם מחשבה לבד ודבר שאין לו אמתות וקיום. ולהיות אלו ההקדמות מתחלפות באמתותם אמר במקצתם דברתי אני עם לבי ובקצתם ראיתי ובקצתם אמר ידעתי וידמה שאשר אמר בהם ידעתי תהיינה הצודקות יותר. והנה קרא זה המחבר שם ממציא זה הספר קהלת כי בזה האופן ידבר בזה הספר ולזה באו בו דברים סותרים וכבר הסכימו הקודמים שהוא נקרא קהלת מפני שקבץ החכמה ולא השגיחו למה היה זה השם בלשון נקבה וכבר התבאר זה מדברינו ובזה הוסר הספק למה היו דברי זה השלם סותרים קצתם את קצתם והיו קצתם מביאים לבחור מה שראוי שירוחק. ומהנה נתחיל בבאור זאת המגלה לפי מנהגינו:

ונציע תחלה הצעה אחת מקפת במה שיכללהו זה הספר מצד העיון בטוב וברע. ונאמר כי מפני שהמחשבה תפול תחלה שהטוב הוא הערב ואליו תהיה הבחירה ראשונה אם לא ימנע המוסר חקירת תחלה אם הטוב הוא הערב או המועיל וכאשר התבאר לו שאין הטוב ההמשך אל התענוגים הגופיים והערביות אבל הטוב הוא המועיל והיה הטוב הזה נחלק חלוקה ראשונה לשלשה חלקים האחד הוא ההשתדלות בהרבות הקניינים והשני הוא ההשתדלות בכשרון המעשה באופן שיגיע המועיל במדות והשלישי הוא ההשתדלות בעיונית חקר תחלה זה החכם איזה מאלו הוא הטובוביאר שכלם עוזרים קצתם אל קצתם ושהנבחר מהם הוא ההשתדלות בחכמה ולפי שהתורה היא המיישרת מאד אל מה שראוי שיתנהג האדם בדרכי התורה וישמור מצותיה עם שבהם יושג הטוב שהוא המועיל בשלם שבפנים הנה ימשך מזה שיהיה האדם מושגח מאת ה׳ יתברך השגחה פרטית ויהיה נשמר מהרבה מהרעות הנכונות לבא עליו וזה הוא תכלית מה שהקיף עליו העיון בזה הספר. והנה מנה זה החכם בחקירותיו אלה ההקדמות המפורסמות הנופלות בזה הצודקות והבלתי צודקות כי בזה האופן תשלם זאת החקירה כמו שקדם. והנה הקיף ספר משלי על העיון איך ראוי שיתנהג האדם בהשגת מיני הטוב הזה שהוא המועיל ובבחירה מהפכו בצד מיוחד בדבר דבר ממנו ואולם בזה המקום עיין בזה עיון כולל ולזה יראה שספר קהלת חובר תחלה ואחר כך חובר ספר משלי כי זה הוא דרך העיון ר״ל שיעוין תחלה בכולל ואחר כך במיוחד ולפי שהנבחר שבמיני הטוב הזה הוא השלמות בעיון והוא פרים השלים אחר זה העיון בו בשיר השירים לפי מה שנחשוב: