מדתן עשר שאין להם סוף. פירוש כמ"ש בהקדמת ת"ז דף ג' ע"ב וז"ל דעשר ספירות דאצילות מלכא בהון איהו חד בהון מה דלאו הכי בעשר ספירות דבריאה דלאו אינון ואיהו חד:
עומק ראשית וכו'. עשרה עומקים מזכיר כאן כנגד עשר ספירות והם נקראים בשם עומק מלשון ועמוק עמוק מי ימצאנו שאין להם סוף. עומק ראשית כתר ועומק אחרית מלכות בסוד אני ראשון ואני אחרון אנ"י אותיות אי"ן הכתר שנקרא בשם אין שאין לו מהות כמו החכמה שנקראת בשם יש ומלכות נקרא בשם אני גי' שם ב"ן וט' אותיות שלו שהוא במלכות. עומק טוב חסד כי טוב ה' לכל ומטיב חסדו אפילו לרשעים. ועומק רע גבורה כי היא תמורת הטוב של החסד:
עומק רום ועומק תחת. הם סוד נצח והוד כי ידוע שהם שחקים רחים העליונים שטוחנים מן לצדיקים ב' רחים העליונה נצח ותחתונה הוד. ואפשר לומר עוד בדרך אחר. עומק ראשית ועומק אחרית קאי על חכמה ובינה ועומק רום ועומק תחת קאי על כתר ומלכות, ועיין במשנה י"ג פרק זה מ"ש שם מזה הענין ותבין. עומק מזרח תפארת הנקרא בשם שמש היוצא ממזרח ועומק מערב יסוד בסוד שכינה במערב כי ביסוד מתערבים כל הכחות. עומק צפון ועומק דרום בינה וחכמה צפון בינה [ודרום חכמה] בסוד הרוצה להחכים ידרים והרוצה להעשיר יצפין מצפון זהב יאתה. ובעל ספר יצירה חשב הששה קצוות קודם לחכמה ובינה לפי שהוא חושב ומונה הספירות ע"ד סוד הנאמר בכתוב אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים לכן אחר שחשב הכתר ומלכות בסוד אני ראשון ואני אחרון חשב שאר הספירות ע"ד סוד ומבלעדי אין אלהים כי נודע מזוהר בהקדמה שלו דף ב' ע"א ובפ' משפטים דף ק"ה ע"א כי שם אלהים הוא בסוד מ"י אל"ה אלה הוא בו' קצוות שכל קצה כלול מכולם ושש פעמים ו' גימטריא אל"ה ומ"י הוא בסוד חכמה ובינה י' הוא בחכמה ומ"ם סתומה היא בבינה בסוד המ"ם סתומה של למרבה המשרה שבה סתום אור החכמה וכשנה"י דחכמה ובינה שבהם המוחין חב"ד נכנסים בו' קצוות דז"א ומתחברים בהם אז נשלם שם אלהים בסוד מ"י אל"ה ע"כ הששה קצוות שהם בסוד אל"ה מאלהים חשיב קודם להחכמה ובינה שהם בסוד מ"י אלהים כי אותיות אל"ה האלהים הם קודמים לאותיות מ"י מאלהים:
אדון יחיד וכו'. הוא אין סוף שהוא יחיד ואין שני לו הוא מושל בכולם בעשר ספירות והיינו הוא הארת ז' תחתונות דמלכות דאדם קדמון שהם מתלבשים בעשר ספירות דאצילות כמ"ש בע"ח כי כל מלכות נקרא בשם אדון שם אדנ"י. כי עתיק ואריך הם שניהם כתר דאצילות כי לעולם הכתר יש בו בחינה תחתונה של עליון הוא עתיק ובחינה עליונה של תחתונה הוא אריך שהוא עליון שבכל האצילות ולמעלה מן הכתר הכל נקרא בשם א"ס שהוא יחיד בלא שיתוף כמ"ש בזוהר פ' בראשית וז"ל דאית אחד בשיתוף כגון דכר ונוקבא ואתמר בהון כי אחד קראתיו אבל איהו חד בלא חושבן ולא שיתוף ובגין דא אמר ואין אלהים עמדי, כי בספירות נתגלה בהם בחינת נוקבא הנקרא בשם אלהים דהיינו או"א זו"נ ואפי' באריך ועתיק שהם בסוד כתר ואין להם בחינת פרצוף נוקבא נכרת בהם בפני עצמו מ"מ יש בהם שתי בחינות מ"ה וב"ן שהם בסוד דכר ונוקבא בעתיק צד פנים שלו דכורא וצד אחור נוקבא ואריך צד ימין דכורא וצד שמאל נוקבא כמ"ש זה בע"ח שער עתיק פרק ב' ע"ש ותבין וכולם הם בסוד אחד סוד א"ח ד' שהוא סוד דו"נ כנודע מה שאין כן במה שלמעלה מן הכתר שהוא א"ס הוא חד בלא חושבן ולא שיתוף, ועל ז' תחתונות דמלכות דאדם קדמון אמר כנגדם ז' שמות אלו אדו"ן יחי"ד א"ל מל"ך נאמ"ן מוש"ל בכול"ם כי מלכות דלית לה נהורא מגרמא והיא מקבלת מכולם הוא מרומז בתיבת בכולם בעצמה ושייכות לאלו כל השמות לו' ספירות התחתונות הוא כך, אדון הוא חס"ד כי עולם חסד יבנה, יחיד הוא גבור"ה כי היחוד הוא מצד הגבורה בסוד עורי צפון ובואי תימן, אל בת"ת שהוא נוטה יותר לצד החסד שנקרא בשם אל, מלך בנצ"ח בסוד איהו בנצח, נאמן בהו"ד כי איהי בהוד והאמונה אזור חלציו וכו' עיין בזוהר פ' בלק דף קצ"ח ע"ב במאמר ר' חזקיה פתח והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו דהא צדק היינו אמונה וכו' ע"ש, מושל ביסוד בסוד וכי הוא מושל בכל:
ממעון קדשו עד עדי עד. בהם מרומז כל העשר ספירות דאצילות, מעון הוא הכתר בסוד מעונה אלהי קדם ומעון הוא לשון מקום כמו מעון אתה היית לנו וכן עליון שמת מעונך. קדשו בחכמה, ועד הוא בבינה ע"ד גי' אכדט"ם חילוף אלהי"ם שהוא בבינה. עדי עד מתחילת הבנין ועד סופו כל ז' ספירות תחתונות בסוד בטחו בה' עדי עד וגו' כמ"ש בזוהר פ' וארא דף כ"ב ע"א וז"ל מהו עדי עד וכו' אתר דאחיד לכל סטרין וכו' ע"ש: